Heikhalot Rabbati
Heikhalot Rabbati | Complete English translation of Heikhalot Rabbati, a core text of Jewish mysticism describing the ascent through the seven heavenly palaces and the vision of the Divine Chariot.
Embedded Files
👉 FAZER UMA DOAÇÃO
Heikhalot Rabbati
Heikhalot Rabbati
Kabbalah
Kabbalah
The Greater Palaces
by
Rabbi Ishmael, who reports the teachings of masters such as Rabbi Neḥunya ben Ha-Qanah and Rabbi Akiva.
Translation: First Bilingual Edition (Hebrew–English).
Translated by Elizeu A. Souza
Translated from the Hebrew source text (sefaria.org/texts)
Heikhalot Rabbati
The Greater Palaces
By
Rabbi Ishmael
(transmitting the teachings of Rabbi Neḥunya ben Ha-Qanah and Rabbi Akiva)
Translated by
Elizeu A. Souza
First Bilingual Edition (Hebrew–English)
São Paulo · 2025
© 2025 Elizeu A. Souza. All rights reserved.
Translation from the Hebrew source text (sefaria.org/texts).
ISBN: 978-65-83404-08-4
Library of Congress Cataloging-in-Publication Data available.
Printed and bound in Brazil.
Edition: First, January 2025.
Publisher: [Clube do Autor].
Typeset in Times New Roman · Printed on acid-free paper.
Introduction
Introduction
Heikhalot Rabbati
Heikhalot Rabbati
“Heikhalot Rabbati” (The Greater Palaces) is a foundational text of Jewish mystical literature, Kabbalah, composed between c. 100 BCE and c. 900 CE. It describes the mystic’s ascent through the seven heavenly palaces (Heikhalot) to behold the Merkavah (Divine Chariot) and the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) of God. The text is narrated primarily by Rabbi Ishmael, who reports the teachings of masters such as Rabbi Neḥunya ben Ha-Qanah and Rabbi Akiva.
Principal Themes and Ideas
Principal Themes and Ideas
The Vision of the Merkavah and the Throne of Glory (Kisseh ha-Kavod)
The Vision of the Merkavah and the Throne of Glory (Kisseh ha-Kavod)
The central aim of the initiate is to attain the Tzippiyat ha-Merkavah (Vision of the Chariot) and to stand before the Kisseh ha-Kavod. This vision grants the initiate profound knowledge and extraordinary powers:
Divine Knowledge: The initiate can “know all that is destined to be in the world: whom they humble and whom they exalt, whom they weaken and whom they strengthen, whom they impoverish and whom they enrich, whom they put to death and whom they give life, from whom they take inheritance and to whom they give inheritance, to whom they grant Torah and to whom they give wisdom.” (Chapter 1, paragraph 2)
Moral and Spiritual Discernment: The initiate “observes all the deeds of the children of men, knowing and recognizing who commits adultery, knowing and recognizing who murders a soul, knowing and recognizing who is suspected of what, knowing and recognizing all kinds of sorceries.” (Chapter 1, paragraph 3) In addition, he discerns the purity of persons and families, distinguishing “impure silver and pure silver,” and identifying “how many gerim (converts) there are, how many petzu‘ei dakka (those with crushed testicles) there are, how many kerutei shofkha (those severed from seed) there are, how many benei nidda (children of menstrual impurity), how many avadim (slaves), how many arelim (uncircumcised).” (Chapter 2, paragraph 1)
Divine Protection: Those who injure or defame the initiate suffer severe punishments, including leprosy, diseases, and excommunication by the heavenly court. “Whoever raises his hand against him and strikes him, they clothe him with tzara‘at (leprosy) and adorn him with a bright spot.” (Chapter 1, paragraph 4) “Whoever speaks lashon hara (evil speech) against him, they cast and hurl upon him afflictions of boils, wounds, and sores from which a grievous abscess flows.” (Chapter 1, paragraph 4)
The Peril of Ascent and the Guardians of the Heikhalot
The Peril of Ascent and the Guardians of the Heikhalot
The descent and ascent to the Merkavah is an extremely dangerous journey. The text emphasizes the need for ritual and moral purity, and for knowledge of divine names and seals to pass the guardians:
Physical and Spiritual Danger: Those who are “anxious in the Merkavah” are not permitted to remain in the divine presence unless they possess certain qualities (Chapter 2, paragraph 4). The unworthy who attempt to behold the Throne of Glory may have their sight damaged, be consumed by fire, or be struck with “thousands of iron cleavers” (Chapter 4, paragraph 3; Chapter 26, paragraph 2).
The Guardians of the Seven Heikhalot: Each of the seven heavenly palaces is guarded by formidable angelic beings, described with drawn bows, sharp swords, sparks of fire, and torches of embers (Chapter 17, paragraphs 1–8). To pass them, the initiate must present specific seals, each associated with divine names and with a Sar ha-Panim (Prince of the Presence) (Chapter 19, paragraphs 1–5).
The Test of the Sixth Heikhal: The guardians of the sixth Heikhal are particularly rigorous. They “destroy those who descend to the Merkavah without permission” (Chapter 19, paragraph 6). The text describes a test in which, if the unworthy enters upon being summoned, he is attacked with iron cleavers and mocked: “fool, perhaps you are of the seed of those who kissed the calf, for you are not worthy to behold the King and His Kisseh ha-Kavod” (Chapter 26, paragraphs 1–2).
Anafiel and the Seventh Heikhal: Anafiel, the prince, is the guardian of the seventh Heikhal, described with a crown of crowns that covers the entire palace (Chapter 23, paragraph 5). He aids the worthy initiate, encouraging him: “Do not fear, son of the beloved seed; enter and behold the King in His beauty, and you will not be destroyed, and you will not be burned.” (Chapter 24, paragraph 3)
The Nature of Divinity and Its Attributes
The Nature of Divinity and Its Attributes
The text depicts God (YHVH Elohei Yisrael) with a multiplicity of attributes and names, emphasizing His greatness, power, and holiness:
Multiple Divine Names: God is referred to by diverse names and epithets, such as Totrusiyyay, Adrirahron, Tsurtak, Zabudiyyal, Totrabiyyal, Hadariel, among others (Chapters 14, 16, 18, 23), reflecting the complexity and inaccessibility of the divine essence.
Triple Holiness (Kedushah): The acclamation “Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tzevaot, the whole earth is full of His glory” (Isaiah 6:3) is a constant refrain, chanted by angels and by the Merkavah itself, underscoring God’s supreme holiness (Chapters 2, 3, 4, 5, 9, 10, 11, 12, 13, 25, 27, 40). Israel’s response with this Kedushah is a “sweet fragrance” before God (Chapter 11, paragraph 1).
The Kisseh ha-Kavod: The Throne of Glory is the focal point of the theophany, described as of immense proportions and surrounded by celestial beings. Jacob’s face is engraved upon it (Chapter 11, paragraph 2).
The Four Ḥayyot (Living Beings): The Merkavah is borne by four Ḥayyot, described with faces of man, ox, lion, and eagle (Chapter 27, paragraphs 2–5). Their eyes are like “running rays” (Chapter 24, paragraph 2), and they proclaim divine holiness.
The Role of Angels and Celestial Beings
The Role of Angels and Celestial Beings
Angels (malakhei ha-sharet) and celestial princes (sarim) play crucial roles in the Merkavah:
Unceasing Service: The angels minister to God with “songs and praises” unceasingly (Chapter 2, paragraph 5). They are depicted with burning faces and overwhelming might.
Metatron, the “Lesser Lord”: Metatron is a prominent angelic figure, identified with Enoch son of Jared (Chapter 31, paragraph 3). He possesses a throne “corresponding to My throne,” granted by God, and has received “wisdom and understanding more than all the angels.” His name in gematria is seventy-one, and he is called Adonai ha-Qatan (the Lesser Lord).
Celestial Princes: Many princes are named, such as Hadariel, Sagsagael (Sar ha-Panim), Suryya (Sar ha-Panim), Dumiel, Gavriel (the Scribe), Qatzfiel, and many other guardians of the Heikhalot (Chapters 3, 6, 8, 15, 17, 19, 21, 22, 23, 24, 40). They assist, record, and at times test the initiates.
The Centrality of Israel and the Torah
The Centrality of Israel and the Torah
Israel occupies a central place in the cosmos and in divine concern:
Jacob’s Presence on the Throne: Jacob’s face is engraved upon the Throne of Glory, and God kisses and embraces that image when Israel recites the Kedushah (Chapter 11, paragraph 2), symbolizing the intrinsic bond between God and His people.
Israel’s Suffering and Redemption: The text laments the “many pains” and “misfortunes” Israel suffers due to its sins and the dominion of Rome. Yet there are treasuries of consolations and salvation stored up for Israel (Chapter 6, paragraph 3).
The Messiah and the Messianic Era: The work details the afflictions preceding the Messiah’s advent (Mashiach), the suffering of the Messiah himself (Menachem ben Amiel), and Israel’s eventual redemption.
Menachem ben Amiel (Messiah son of Amiel): The name of the Messiah, who “was born of the house of David” and was hidden by God (Chapter 32, paragraph 5). He will be imprisoned for eight years due to the arrogance of his generation (Chapter 33, paragraph 2).
Nechamiah ben Ḥushiel (Messiah son of Joseph): A man of Ephraim who will come forty years before the Messiah son of David, will gather Israel, offer sacrifices, and will be killed by Shiduy, king of Persia (Chapter 39, paragraph 1).
Gog and Magog: After many converts arrive, Gog and Magog will come to wage war against Israel, but God will intervene and destroy them (Chapter 37, paragraphs 1–3).
Armilus: A malevolent figure, son of Beliyal and a “marble image,” who will be the “head of all idolatry” (Chapter 39, paragraph 2). The Messiah Menachem ben Amiel will confront him.
Vengeance Against Rome: Hadariel YHVH Elohei Yisrael is destined to execute “vengeance, wonders, and wondrous wonders against wicked Rome” (Chapter 7, paragraph 3; Chapter 8, paragraph 2). Rome’s destruction is described in graphic detail.
The Strength of the Torah: Study and observance of the Torah are prerequisites for ascent to the Merkavah (Chapter 21, paragraph 4). Torah is a source of wisdom, protection, and spiritual deepening. The absence of Torah study brings suffering upon Israel (Chapter 29, paragraph 2).
The Power of Prayer and God’s Response: Israel’s sincere prayer—especially “Amén, yehei shmei raba” in the synagogues—has the power to avert calamities (Chapter 6, paragraph 3). God longs to hear words of Torah from Israel’s mouth (Chapter 29, paragraph 2). He “opens His heart at the hour of His children’s prayer and is sought and found by them” (Chapter 13, paragraph 2).
Methods and Prerequisites for the Mystical Ascent
Methods and Prerequisites for the Mystical Ascent
Ascent to the Merkavah is not for everyone and demands rigorous preparation:
Moral and Ritual Purity: The initiate must be “pure and free of idolatry, sexual immorality, bloodshed, profanation of the Name, brazenness and baseless hatred, and he keeps all the positive and negative commandments” (Chapter 15, paragraph 2). Eight “attributes of profanation” are specifically loathsome to Totarkhiyal YHVH and his servant Suriya (Chapter 15, paragraph 3).
The Power of Names and Seals: Invocation of divine names and presentation of specific seals are essential for traversing the Heikhalot. There is a precise number of times for conjuration (Chapter 16, paragraphs 4–5).
Discipline and Asceticism: The text describes a twelve-day purification ritual involving laundering garments, rigorous immersion, seclusion, fasting, and restricted diet (Chapter 40, paragraph 3).
The Role of the Masters: Masters such as Rabbi Neḥunya ben Ha-Qanah and Rabbi Akiva transmit the secrets of the Merkavah, warn of the dangers, and teach the correct methods (Chapters 5, 16, 20, 21, 22, 23, 31).
Notable Figures and Celestial Beings
Notable Figures and Celestial Beings
Rabbi Ishmael: The principal narrator, who reports the teachings of other masters and his own experiences.
Rabbi Neḥunya ben Ha-Qanah: A principal master who reveals the secrets of the Merkavah and its dangers.
Rabbi Akiva: Another central master who learned the “songs” before the Throne of Glory (Chapter 5, paragraph 3) and transmitted significant teachings.
Metatron: An exalted angelic figure, identified with Enoch, Sar Tzeva YHVH (Prince of the Host of YHVH) and Adonai ha-Qatan (Chapter 31, paragraph 3; Chapter 32, paragraph 5).
Hadariel / Vehadriel: A divine or angelic name associated with glory and with the Throne of Glory (Chapters 3, 4, 6, 8).
Suriya / Sagsagael / Sar ha-Panim: The Prince of the Presence, friend and guide of Rabbi Ishmael, who reveals many secrets (Chapters 6, 8, 9, 15, 16, 19).
Dumiel: A guardian prince in the sixth Heikhal who tests initiates and receives the worthy with a “pleasant countenance” (Chapters 20, 21, 22).
Anafiel: The guardian prince of the seventh Heikhal who assists initiates in the final entry to the Throne (Chapters 23, 24).
Ḥayyot ha-Qodesh, Keruvim, Ofanim, Serafim: The different classes of celestial beings that constitute and surround the Merkavah, all in constant praise of God (Chapters 4, 7, 9, 10, 12, 13, 15, 24, 26, 27).
“Heikhalot Rabbati” offers a detailed map of the Jewish mystical journey toward the divine vision. It not only describes the structure of the heavens and the majesty of God, but also emphasizes the need for deep moral purity, knowledge of esoteric secrets, and guidance from masters to navigate this perilous path safely. The text underscores the centrality of Israel and the Torah in the divine plan and culminates in the messianic hope of redemption and vengeance against oppressors. The work is a powerful illustration of the Jewish mystical experience, where humility and holiness are as crucial as intellect and esoteric knowledge for attaining closeness to the Divine.
Elizeu A. Souza
02 Jan 2025
São Paulo
Heikhalot Rabbati
Heikhalot Rabbati
Kabbalah
Rabbi Ishmael’s Protocol for Gazing upon the Merkavah
Rabbi Ishmael’s Protocol for Gazing upon the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 1 presents Rabbi Ishmael’s teaching on the songs required for one who seeks to gaze upon the Merkavah (Chariot) and descend and ascend in peace. The text describes the revelations before the Throne of Glory, the discernment of human deeds, and the heavenly judgments upon those who oppose the mystic, establishing the sanctity and peril of visionary ascent.
Chapter 1
Chapter 1
Rabbi Ishmael said: What is the difference of the songs that one who seeks to gaze upon the Tzippiyat ha-Merkavah (Vision of the Chariot) must recite to descend in peace and ascend in peace?
Greatest of all is to enter and bring him and lead him into the chambers of the Heikhal (Palace) of the Raqia (Firmament), to stand him before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), and to know all that is destined to be in the world: whom they humble and whom they exalt, whom they weaken and whom they strengthen, whom they impoverish and whom they enrich, whom they put to death and whom they give life, whom they take inheritance from and whom they give inheritance to, whom they grant Torah and whom they give wisdom.
Greatest of all is that he gazes upon all the deeds of the children of men, knowing and recognizing who commits adultery, knowing and recognizing who murders a soul, knowing and recognizing who is suspected of what, knowing and recognizing all kinds of sorceries.
Greatest of all is that whoever raises his hand against him and strikes him, they clothe him with tzara’at (leprosy) and adorn him with a bright spot. Greatest of all is that whoever speaks lashon hara (evil speech) against him, they cast and throw upon him afflictions of boils, wounds, and sores from which oozes a grievous abscess.
Greatest of all is that whoever raises his hand against him is separated from all the children of men and is terrified among all kinds of people in all his attributes, yet he is honored among the Elyonim (Upper Ones) and among the Tachtonim (Lower Ones). And whoever stumbles against him, great and evil stumblings befall him from the heavens. And whoever stretches out a hand against him, the Beit Din shel Ma’alah (Court of Heaven) stretches out a hand against him.
Chapter 1
אמר ר' ישמעאל מה הפרש שירות שהיה אומר מי שבקש להסתכל בצפיית המרכבה לירד בשלום ולעלות בשלום:
גדולה מכולם להכנס ולהכניסו ולהביאו לחדרי היכל הרקיע להעמידו לפני כסא כבודו ולידע כל מה שהוא עתיד להיות בעולם למי משפילין ולמי מגביהין למי מרפין למי מגבירין למי מרוששין למי מעשירין למי ממיתין למי מחיין למי נוטלין ממנו ירושה למי נותנין לו ירושה למי מנחילין לו תורה למי נותנים חכמה:
גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני אדם יודע ומכיר בו נאף אדם יודע ומכיר בו רצח נפש יודע ומכיר בו נחשד על המה יודע ומכיר בו גדולה מכולם שמכיר בכל מיני כשפים:
גדולה מכולם שכל המגביה ידו עליו ומכהו מלבישין אותו צרעת ומעטרים אותו בהרת גדולה מכולם שכל המספר עליו לשון הרע מטילין ומשליכין אותו על מכות צמחים וחבורות ופצעים שירד מהם שחין לח:
גדולה מכולם שכל המגביה ידו שהוא מובדל מכל בני אדם ונבהל בכל מיני בני אדם בכל מדותיו ונכבד על העליונים ועל התחתונים וכל מי שהוא נכשל בו הכשלות גדולות ורעות טפלות עליו מן שמים וכל מי ששולח בו יד בית דין של מעלה שולחין בו יד:
Rabbi Ishmael and the Songs of the Merkavah: Judgment, Ban, and Praise before the Throne
Rabbi Ishmael and the Songs of the Merkavah: Judgment, Ban, and Praise before the Throne
In Heikhalot Rabbati Chapter 2, Rabbi Ishmael unveils the mysteries of the Merkavah: the divine judgment of families and converts, the excommunication pronounced with shofar blasts, and the exalted songs of the ministering angels before the Kisseh ha-Kavod. This passage reveals the awe of standing before the Chariot and the sacred power of song in the heavenly ascent.
Chapter 2
Chapter 2
Greatest of all is that all creatures before Him are like silver before a refiner: which is impure silver and which is pure silver. And so too He gazes upon the family: how many gerim (converts) are there, how many petzu‘ei dakka (crushed of testicles) are there, how many kerutei shofkha (severed of seed) are there, how many benei nidda (sons of menstrual impurity), how many avadim (slaves), how many arelim (uncircumcised).
Greatest of all is that whoever dares to confront Him dims the radiance of the galgal (wheel) of his eyes. Greatest of all is that whoever despises Him, neither root nor branch remains, nor even an heir. Greatest of all is that whoever speaks slander against Him brings upon himself destruction and tumult, and none show mercy.
Greatest of all is that they sound the shofar and raise the teru‘ah (blast), and afterward they pronounce the niddui (excommunication) and repeat the niddui and declare the cherem (ban) three times each day, every day, from the day authority was given to the kesharim (worthy), to the anavim (humble), to the aluvim (afflicted), to the nevonim (discerning), to the yesharim (upright), to the chasidim (pious), to the bechurim (chosen), to the perushim (ascetics), to the tzaddikim (righteous), and to the temimim (blameless) to descend and ascend in the Merkavah (Chariot), to say: “May he be in niddui, D’Ta‘atzash, YHVH Elohei Yisrael, to Him and to His Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), to the crown of His head, to the Beit Din (Court) of Above, to the Beit Din of Below, and to all the Tzava Marom (Host of the Heights) and to all His meshartim (servants).” Whoever stands before Him and is anxious in the Merkavah and abandons them.
Rabbi Yishmael said: Thus they taught concerning the beholding of the Merkavah: One who is anxious in the Merkavah has no permission to stand except for three qualities: before a king, before a Kohen Gadol (High Priest), and before the Sanhedrin when there is a Nasi (Prince) among them. But if there is no Nasi among them, he does not stand even before the Sanhedrin. And if he stands, his blood is upon his own head, for he shortens his days and diminishes his years.
Rabbi Yishmael said: What is the difference of the shirot (songs) that a person sings and descends to the Merkavah? He opens with the beginning of praise and the start of song, the beginning of exultation and the start of rejoicing. The sharim (ministering angels) who serve each day to YHVH Elohei Yisrael upon His Kisseh ha-Kavod sing: They are exalted, the galgal of the Kisseh ha-Kavod, ronen ronen (resounding, resounding), musav (seat), hari‘u hari‘u (raise the blast, raise the blast), pele keli chemda (wondrous vessel of desire), pele u-fele (wonder and wonder), tashmiach tashmiach (bring joy, bring joy), Melekh (King) who is upon you, with the joy of a bridegroom in the house of his chuppa (wedding canopy). All the seed of Yaakov shall rejoice and exult. And when I came to take refuge under His wings with a joyful heart, rejoicing in You, and Your converse with the converse of Your creatures and with Your Melekh, as it is said: (Isaiah 6:3) Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tzevaot, the whole earth is full of His Kavod (Glory).
Chapter 2
גדולה מכולם שכל הבריות לפניו ככסף לפני צורף אי זהו כסף פסול ואי זהו כסף טהור ואף הוא צופה במשפחה כמה גרים יש כמה פצוע דכא יש כמה כרות שפכה יש כמה בני נדה כמה עבדים כמה ערלים:
גדולה מכולם שכל המעיז פניו בו מכהין מאור גלגל עיניו גדולה מכולם שכל הבוזה אינו עוזב לא שורש ולא ענף אף לא יורש גדולה מכולם שכל המספר בגנותו מביאים עליו כלה ומהומה ואין חומלין:
גדולה מכולם שתוקעים ומריעים ואחר כך מנדין ושבים מנדין ומחרימין שלשה פעמים בכל יום ויום מיום שנתנה רשות לכשרים ולענוים לעלובים לנבונים ולישרים ולחסידים לבחורים ולפרושים לצדיקים ולתמימים לירד ולעלות במרכבה לומר יהא בנדוי דטעצ"ש ה' אלקי ישראל לו ולכסא כבודו ולכתר ראשו לבית דין של מעלה ולבית דין של מטה ולכל צבא מרום ולכל משרתיו מי שעומד לפניו חושש במרכבה ועוזב אותן:
אמר ר' ישמעאל כך היו שונין בצפיית המרכבה החושש במרכבה אין לו רשות לעמוד אלא מפני שלש מדות הללו מפני מלך מפני כהן גדול ומפני סנהדרין בזמן שיש ביניהם נשיא אבל אם אין ביניהם נשיא אפילו מפני הסנהדרין לא יעמוד ואם עמד דמו בראשו מפני שמקצר ימיו וממעט שנותיו:
אמר ר' ישמעאל מה הפרש שירות שאדם משורר ויורד למרכבה פותח תחלת שבח וראשית שירה תחלת גילה וראשית רנה משוררים השרים המשרתים בכל יום לה' אלקי ישראל על כסא כבודו הם מתנשאים גלגול כסא כבודו רנן רנן מושב הריע הריע פלא כלי חמדה פלא ופלא תשמיח תשמיח מלך שעליך בשמחת חתן בבית חופתו ישמח ויגיל כל זרע יעקב וכשבאתי לחסות תחת כנפיו בשמחת לבב ששמח בך ושיחתך עם שיחת יוצרך ועם מלכך שנאמר (ישעיה ה ג) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו:
Daily Songs of the Merkavah: Hadariel and the Prostration of the Throne
Daily Songs of the Merkavah: Hadariel and the Prostration of the Throne
In Heikhalot Rabbati Chapter 3, the angels and holy ones offer daily songs of fire before the Kisseh ha-Kavod, as Hadariel proclaims trembling awe in the heavenly ascent. The passage reveals the prostration of the Throne three times a day, the Kedushah resounding in the Heikhal of Silence, and the radiance of the Sar ha-Panim above the Keruvim, Ofanim, and Ḥayyot.
Chapter 3
Chapter 3
The praise and song of each and every day, the scroll and exultation of praise, from the utterance (higyion) that goes forth from the mouth of the attendants (mesharatim) and from the utterance that grows strong from the mouth of the holy ones (kedoshim), they are fire (esh) and hills of flame, gathered and stored, pathways in each and every day, as it is said: (Isaiah 6:3) Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tzevaot, the whole earth is full of His glory (kavod).
What is it to you, faithful servant, that you are alarmed? What is it to you, attendant and beloved, that you tremble? Hadariel YHVH Elohei Yisrael says before You: If I do not tremble, who is it that shall tremble? If I do not be alarmed, who is it that shall be alarmed? For I am the one who is called to might (gevurah) for six hours each day, and a thousand times they drag me upon my mountings until I reach the Throne of Glory (Kisseh ha-Kavod). And behold, the voice responds and says: (Ezekiel 1:25) And there was a voice from above the firmament (rakia) that was over their heads. Those who perform these things for you, there is no shame in their words, and there is no contradiction in their discourse. The attendants of His splendor (meshartei hadaro) see the face of the One who dwells (yoshev) in the chambers of the Palace of Silence (Heikhal Demamah). He comes and says the Kedushah, pure, as it is said: (Isaiah 6:3) Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH, etc.
King of miracles, King of might (gevurah), King of wonders, King of separation, Your Throne (Kisseh) flies from the hour You fixed the peg of the woven fabric that perfected the world and its adornment, standing upon it. There the multitude of attributes (middot) extends without end, and Eden has not let its feet rest upon the ground of Aravot (Heavens), but like a bird it flies and stands beneath it. Proud of the proud, bound with crowns, and all the angels, heads of the attributes You created, stand bound beneath the Throne of Glory (Kisseh ha-Kavod). And they are borne with strength, power, and might (gevurah), and they too do not let their feet rest upon the ground of Aravot, but like a bird they fly and stand beneath it.
And three times each day, Your Throne of Glory (Kisseh ha-Kavod) prostrates itself before You, Hadariel YHVH Elohei Yisrael. And the King, majestic, returns, for Your Name is dear to me and is not heavy upon me, as it is said: (Isaiah 6:3) Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tzevaot, etc.
Pride wondrous and dominion extraordinary, pride of silence (demamah) and dominion of radiance (zoharah), for the Angel of the Presence (Sar ha-Panim) conducts himself in it each day three times in the Heavenly Court (Beit Din shel Ma’alah), when he goes and comes upon the Heaven of Aravot (Rakia Aravot), which is above the Keruvim (Cherubim), and above the heads of the Ofanim (Wheels), and above the heads of the Ḥayyot (Living Beings).
Chapter 3
משבח ושירה של כל יום ויום מגילה ורנה של שבח מההיגיון היוצא מפי המשרתים ומהגיון המתגבר מפי קדושים הם אש וגבעות להבה נצברות ונגנזות נתיבות בכל יום ויום כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו:
מה לך אתה נבהל עבד נאמן מה לך אתה מרתיע משרת ואהוב אומר לפניך והדריא"ל ה' אלקי ישראל אם אני לא מרתיע מי הוא שירתיע אם אני לא אבהל מי הוא שיבהל שאני הוא שנקרא לו לגבורה שש שעות בכל יום ואלף פעמים סוחבין אותי על רכיבותי עד שאני לכסא כבודו והנה הקול משיב ואומר (יחזקאל א כה) ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם הללו שעושין לך דברים הללו אין כלימה על דבריהם ואין סותר על שיחתם משרתי הדרו רואים פני הדור יושב בחדרי היכל דממה יבא ואמר קדושה טהר שנאמר (ישעיה ה ג) קדוש קדוש קדוש ה' וגו':
מלך נסין מלך גבורה מלך נפלאות מלך פרישות כסאך מעופף משעה שתקעת יתד אריגת המסכת ששכלול העולם וסלסולו עומד עליו ששם רבות מדות עד אין קץ ועדן לא הניח רגליו על הקרקע ערבות אלא כעוף מעופף ועומד תחתיו גאה גאים קשורי כתרים וכל מלאכי ראשי מדות שבראת חבושים עומדים תחת כסא הכבוד והיו מנטלים בעוז תוקף וגבורה ואף הם לא הניחו רגליהם על קרקע ערבות אלא כעוף מעופפים ועומדים תחתיו:
ושלושה פעמים בכל יום כסא כבודך משתטח לפניך והדריא"ל ה' אלקי ישראל ושב בה מלך מפואר שמשמך חביב עלי ואינו כבד עלי כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
גאוה מופלא ושררה משונה גאוה של דוממה ושררה של זהיוה שמלאך הפנים מתנהג בה בכל יום שלשה פעמים בבית דין של מעלה כשהוא הולך ובא על ערבות רקיע שעל הכרובים ושעל ראשי האופנים ושעל ראשי החיות:
The Terror of the Heights: Vehadriel and the Fire of the Throne
The Terror of the Heights: Vehadriel and the Fire of the Throne
In Heikhalot Rabbati Chapter 4, the vision ascends above the Keruvim, Ofanim, and Ḥayyot ha-Kodesh, where all creatures tremble before Vehadriel YHVH Elohei Yisrael upon the Kisseh ha-Kavod. Flames issue from the mouths of the angels as they proclaim “Kadosh, Kadosh, Kadosh,” and the radiance of the Throne overwhelms every gaze, binding crowns and resounding in six voices before the King of Glory.
Chapter 4
Chapter 4
And when all who are in the heights see Him as He goes and comes to the firmament above the heads of the Keruvim (Cherubim), above the heads of the Ofanim (Wheels), and above the heads of the Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings), they tremble and are terrified and faint and fall upon their faces and backward in one hundred eighty-five thousand myriads of parasangs. No creature can approach that place because of the crawling flames of Esh (fire) that are stirred and issue from the mouths of the Ofanim, from the mouths of the Ḥayyot ha-Kodesh, and from the mouths of the Keruvim, who open their mouths to say, “Kadosh, Kadosh, Kadosh (Holy, Holy, Holy)” when Yisrael says, “Kadosh, Kadosh, Kadosh YHVH Tseva’ot” (Isaiah 6:3).
A measure of Gevurah (might), a measure of Retet (trembling), a measure of Zi’a (quaking), a measure of Kol (sound), a measure of Ḥalḥalah (dread), a measure of Ḥaluk (division) of Vehadriel YHVH Elohei Yisrael, who is adorned and comes upon the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).
And it is engraved and filled entirely, within and without, YHVH, YHVH, and the eyes of any creature cannot gaze upon it, neither the eyes of flesh and blood nor the eyes of His servants. And the one who gazes upon it, or peers at it, or sees it, visions seize the sockets of his eyes, and the sockets of his eyes emit and send forth sparks of Esh (fire), and they blaze and burn him. The Esh (fire) that issues from the mouth of a man who gazes, it blazes them and burns them. Why? Because of the likeness of the eyes of Vehadriel YHVH Elohei Yisrael, who is adorned and comes upon the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).
And pleasant and sweet is His beauty in the appearance of the splendor of the radiance of the glory of the eyes of the Ḥayyot, as it is said, “Kadosh, Kadosh, Kadosh YHVH Tseva’ot” (Isaiah 6:3).
Who is like our Melekh (King) in all exaltedness, who seizes? Who is like our Yotser (Creator)? Who is like our Melekh? Who is like our Elohim? And who is like Him in binding crowns? Who with six voices sing before Him—His servants and the measures bearing the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), the Keruvim, the Ofanim, and the Ḥayyot ha-Kodesh, in every Kol (sound) that is above its fellow, the first before Him?
Chapter 4
וכיון שרואין כל מי שבמרום כשהוא הולך ובא עד הרקיע שעל ראשי הכרובים ושעל ראשי האופנים ושעל ראשי חיות הקדש מרתיעין ומתבהלין ומתעלפין ונופלין על פניהם ולאחוריהם במאה ושמונים וחמשת אלפים רבבות פרסאות אין כל בריה יכולה ליגע באותו המקום מפני זוחלי אשות שמעוררים ויוצאים מפי האופנים ומפי חיות הקודש ומפי הכרובים שפותחים פיהם לומר קדוש קדוש קדוש בשעה שישראל אומרים קדוש קדוש קדוש ה' וגו':
מדה של גבורה מדה של רתת מדה של זיע מדה של קול מדה של חלחלה מדה של חלוק של והדריא"ל ה' אלהי ישראל שמעוטר ובא על כסא כבודו:
וחקוק ומלא כלו מבפנים ומן החיצון ה' ה' ועיני כל בריה אינה יכולה להסתכל לא עיני בשר ודם ולא עיני משרתיו והמסתכל בו והמציץ בו והרואה אותו אוחזתו מחזיות לגלגלי עיניו וגלגלי עיניו מפלטין ומוציאין לפידי אש והם מלהטין והם שורפין אותו האש והיוצא מפי אדם והמסתכל הוא מלהטת אותן והוא שורפת אותן מפני מה מפני דת עינים של והדריא"ל ה' אלקי ישראל שמעוטר ובא על כסא כבודו:
וערב ומתוק יפיו במראה יופי זיו הדר עיני חיות כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
מי כמלכנו בכל גאה תופש מי כיוצרנו מי כמלכנו מי כאלקינו ומי כמהו בקשר כתרים מי בששה קולות משוררים לפניו משרתי ומדות נושאי כסא כבודו הכרובים והאופנים וחיות הקדש שבכל קול שלמעלה משל חבירו ראשונה משלפניו:
The Five Voices and the Decree of Rome: Rabbi Ishmael on the Ten Martyrs
The Five Voices and the Decree of Rome: Rabbi Ishmael on the Ten Martyrs
Heikhalot Rabbati Chapter 5 describes the terrifying five voices of the Merkavah that shatter body and soul, the celestial songs grasped by Rabbi Akiva before the Throne of Glory, and the heavenly decree that delivered ten sages of Israel into the hands of Rome. This mystical vision links the sale of Yosef to the martyrdom of the Ten, revealing the unfolding of divine justice in heaven and earth.
Chapter 5
Chapter 5
The first qol (voice) – all who hear it immediately suffer torment and prostrate themselves. The second qol – all who listen to it immediately go astray and never return. The third qol – all who listen to it, the galgalat (skull) of their head immediately breaks, and their ribs are pierced in their head. The fifth qol – all who hear it immediately pour out like a qayton (pitcher), and the midrat (foundation) of their strength is broken in their karkayim (entrails), becoming like mayim (waters), as it is said: (Isaiah 6:3) Qadosh, Qadosh, Qadosh, YHVH Tseva’ot, etc.
Who is like our Elohim? Who is like our Melekh (King)? Who is like our Yotser (Creator)? The ḥamah (fury) issues forth and brings forth the keter (crown) of her head (note: sod Kimah [secret of Kimah]). Kimah and Kesil and Kokhav Nogah (the star Venus) bind and go forth from His dispute, the mazalot (constellations) and kokhavim (stars) that are stirred and come before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory). A great or (light) issues forth between His eyes, for He is Melekh of gevurot (mighty deeds), Melekh of nifla’ot (wonders), and Melekh of perishut (separateness), as it is said: (Isaiah 6:3) Qadosh, Qadosh, Qadosh, YHVH Tseva’ot, etc.
Rabbi Yishmael said: All these shirot (songs) were heard by Rabbi Akiva when he descended to the Merkavah (Chariot), and he grasped and learned them before the Kisseh ha-Kavod, which His meshartim (servants) were singing before Him.
Rabbi Yishmael said: That day was the fifth day of the Shabbat when a harsh report came from Romi (Rome), saying they seized four men from the abirei Yisrael (mighty ones of Israel): Rabbi Shimon ben Gamliel, Rabbi Yishmael ben Elisha, Rabbi Eleazar, and Rabbi Yehudah ben Baba, along with eighty thousand talmidim (disciples) from Yerushalayim for their pidyon (redemption).
And when Rabbi Neḥunya ben HaKanah saw this gezera (decree), he arose and caused them to descend to the Merkavah. Sar ha-Panim (Prince of the Presence) said to me: Ten were given and delivered to Samael, the wicked, sar (prince) of Romi, to say to you, and to destroy from Yisrael every good portion, thigh, and shoulder, to fulfill, “And he who steals a man and sells him, etc.” (Exodus 21:16). For the Middat ha-Din (Attribute of Justice) stood before Ha-Kadosh Barukh Hu (the Holy One, Blessed be He) and said before Him: Master of the Universe, You wrote in Your Torah, “And he who steals a man and sells him, etc.” And the children of Yisrael who stole Yosef their brother and sold him—what came upon them? Immediately, permission was given to Samael to destroy ten gibborim (mighty ones) in their place to fulfill the gezera, and it was preserved for him to take vengeance when the time comes that YHVH will visit the host of the heavens in the heights, and afterward the kings of the earth on the earth (Isaiah 24:21), for he is slaughtered and cast down, he and all the sarei malkhut (princes of the kingdom) in the heights, like kids and lambs of Yom ha-Kippurim (Day of Atonements).
Chapter 5
קול ראשון כל השומע אותו מיד מתענה ומשתטח קול השני כל המאזין לו מיד תועה ושוב אינו חוזר קול השלישי כל המאזין לו מיד נשברה גלגלת ראשו ומתנקרין בו בראש צלעותיו קול החמישי כל השומע אותו מיד נשפך כקיתון ושברת מדרתו בכרכיו להיות כמים כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
מי כאלקינו מי כמלכנו מי כיוצרנו חמה מפליט ומוציא כתר ראשה (נ"ב סוד כימה) כימה וכסיל וכוכב הנוגה צוררין ויוצאין מחלוק שלו מזלות וכוכבים שמעורר ובא על כסא כבודו אור גדול היה מפליט בין עיניו כי מלך גבורות ומלך נפלאות ומלך פרישות כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
אמר ר' ישמעאל כל השירות הללו שמע ר' עקיבא כשירד למרכבה ותפש ולמד לפני כסא כבודו שהיו משוררין לפניו משרתיו:
אמר ר' ישמעאל אותו היום חמישי בשבת היה כשבאה שמועה קשה מרומי לומר תפשו מאבירי ישראל ארבעה אנשים ר' שמעון בן גמליאל ר' ישמעאל בן אלישע ור' אלעזר ור' יהודה בן בבא ושמונים אלפים תלמידים מירושלים פדיון שלהם:
וכיון שראה ר' נחוניא בן הקנה גזרה זו עמד והורידם למרכבה שר הפנים אמר לי עשרה נתנו ונתנו לסמא"ל הרשע שרה של רומי לומר לך והכחד מישראל כל נתח טוב ירך וכתף להשלים וגונב איש ומכרו וגו' (שמות כא טז) לפי שעמדה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו רבונו של עולם כתבת בתורתך וגונב איש ומכרו וגו' ובני ישראל שגנבו את יוסף אחיהם ומכרוהו מה בא עליהם מיד נתנה רשות לסמא"ל להכחיד עשרה גבורים תחתיהם להשלים הגזרה ושמורה לו להנקם כשיגיע עת יפקד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה באדמה (ישעיה כד סד) שהוא נשחט ומוטל הוא וכל שרי מלכות שבמרום כגדיים וכבשים של יום הכפורים:
Treasuries of Sorrows and Consolations: Rabbi Yishmael’s Vision of Israel and David the King
Treasuries of Sorrows and Consolations: Rabbi Yishmael’s Vision of Israel and David the King
Heikhalot Rabbati Chapter 6 reveals Rabbi Yishmael’s vision of the decrees written against Samael, the plagues destined for wicked Rome, and the hidden chambers of sorrows prepared for Israel. Yet within the heavenly treasuries he beholds garments of salvation, crowns of life, and the glory reserved for David, Melekh Yisrael, as ministering angels weave consolation and redemption for the righteous.
Chapter 6
Chapter 6
Rabbi Yishmael said: All these warnings and all these conditions were imposed and stipulated upon Samael, and he said, “I accept them upon myself,” and those ten mighty ones vanished.
Rabbi Yishmael said: What did Hadariel, Ha Elohei Yisrael (the God of Israel), do? He did not cease commanding the scribe to write decrees and great afflictions that were fulfilled upon Samael ha-rasha (the wicked) who accepted all these conditions upon himself. But he took a parchment himself and wrote upon it for the day of vengeance that is to come, preserved for Romi ha-resha’ah (wicked Rome): A single cloud shall ascend and be preserved above Romi, and it shall bring down sh’chin lach (moist boils) upon man and beast, upon silver and gold, and upon all metal vessels for three months. And afterward, another cloud shall ascend and see its companion and stand in its place for six months, and it shall bring down nega tzara’at (a plague of leprosy), sapachat (scaly affliction), and baheret (bright spots) upon Romi until a man shall say, “Woe to you, Romi, and all that is in it, for a perutah (small coin),” and he shall say, “It is not sought after.”
Rabbi Yishmael said: Sagasgael, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), my beloved, said to me, “Sit in my lap, and I will tell you what shall befall Yisrael (Israel).” I sat in his lap, and he looked at me and wept, and his tears fell from his eyes and fell upon my face. I said to him, “Hadar ziv marom (Splendor of the Height), why do you weep?” He said to me, “My beloved, come, and I will bring you in and show you what is hidden for Yisrael, the holy nation.” He took me and brought me into chadrei chadarim (chambers within chambers), to ganzai genazim (hidden treasuries), and to otzarot shel ha-pinakasim (treasuries of the tablets). He opened and showed me many sorrows, written and bound, each different from the other. I said to him, “These are for whom?” He said to me, “For Yisrael.” I said to him, “And can they withstand them?” He said to me, “Tomorrow, come, and I will show you sorrows different from these.” The next day, he brought me into chadrei chadarim and showed me sorrows different from the first, which were of cherev (sword), ra’av (famine), and shevi (captivity). I said to him, “Hadar zivai (my Splendor), did Yisrael alone sin?” He said to me, “Every day, many sorrows are renewed upon them beyond these, and when they enter the batei kenesiyot (synagogues) and respond, ‘Amen, yehei shmei raba (may His great Name be blessed),’ we do not allow them to depart from the chadrei chadarim.”
At the hour when I descended from before him, I heard a voice speaking in the Aramaic tongue, and thus it said: “Makdasha tzadiyota (the righteous sanctuary) and betulan (maidens) and olamin (worlds) to disgrace, and bnei malka (sons of the king) to slaughter, and dirutei d’malka (dwellings of the king) to be guarded by armalta (widows), and madb’cha (the altar) to be defiled, and patura d’matk’nan (the prepared table) to be plundered by balei d’baba (masters of the gate), and Yerushalayim (Jerusalem) to be banished, and ar’a d’Yisrael (the land of Israel) to tremble.”
When I heard the mighty voice, I was terrified and silenced and fell backward until Hadarniel, the Sar (Prince), came and gave me strength and ruach (spirit/breath) and set me upon my feet. I said, “Hadar ziv marom, is there no remedy for Yisrael?” He said to me, “My beloved, come, and I will bring you to ganzai nechamot (treasuries of consolations) and ganzai yeshu’ot (treasuries of salvations).” He brought me to ganzai yeshu’ot, ganzai nechamot, and I saw companies of mal’achei ha-sharet (ministering angels) sitting and weaving garments of yeshu’ah (salvation), making k’tarim chayyim (crowns of life) and setting in them precious stones and margaliyot (pearls), blending all kinds of besamim (spices) and sweetening wines for the tzaddikim (righteous). And I saw one keter (crown), unique, with chamah (sun) and levanah (moon) and twelve mazalot (constellations) fixed in it. I said to him, “Hadar ziv marom, these k’tarim are for whom?” He said to me, “For David, Melech Yisrael (King of Israel).” I said to him, “Hadar ziv marom, show me the kavod (glory) of David.” He said to me, “Wait, my beloved, a few hours until David, Melech Yisrael, comes here, and you shall see his greatness.”
Chapter 6
אמר ר' ישמעאל כל ההתראות הללו וכל התנאים הללו כי התרו והתנו בו בסמא"ל והוא אמר קבלתי עלי ויכחדו עשרה אבירים הללו:
אמר ר' ישמעאל מה עשה והדריא"ל ה' אלקי ישראל לא הפסיק לו לסופר כתוב גזרות ומכות גדולות שנתמלא על סמא"ל הרשע שקבל עליו כל התנאים הללו אלא נטל הוא בעצמו ניר וכתב עליו ליום נקמה שעתיד ושמור לרומי הרשעה תעלה ענן אחת ותשמור למעלה מרומי ותוריד שחין לח על האדם ועל הבהמה ועל הכסף ועל הזהב ועל כלי מתכות שלשה חדשים ואחר כך תעלה ענן אחרת ותראה את חברתה ותעמוד במקומה ששה חדשים ותוריד נגע צרעת ספחת בהרת על רומי עד שיאמר אדם הי לך רומי וכל אשר בה בפרוטה ויאמר אינה מתבקשת:
אמר ר' ישמעאל סח לי סגגסגא"ל שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה תהא על ישראל ישבתי בחיקו והיה מסתכל בי ובכה והיו הדמעות נופלות מעיניו ונופלות על פני אמרתי לו הדר זיו מרום למה תבכה אמר לי ידידי בא ואכניסך ואודיעך מה גנוז לישראל עם קדש תפשני והכניסני בחדרי חדרים ולגנזי גנזים ולאוצרות של הפנקסים ופתח והראני כמה צרות כתובות צוררות משונות זו מזו אמרתי לו הללו למי אמר לי לישראל אמרתי לו ויכולין לעמוד בהם אמר לי למחר בא ואודיעך צרות משונות מאלה למחר הכניסני לחדרי חדרים והראני צרות משונות מהראשונות אשר לחרב ולרעב ולשבי אמרתי לו הדר זיוי ישראל בלבד חטאו אמר לי בכל יום מתחדשות צרות רבות עליהם מאלה וכשנכנסים לבתי כנסיות ועונין אמן יהא שמיה רבא אין אנו מניחים אותם לצאת מחדרי חדרים:
בשעה שירדתי מלפניו שמעתי קול מדבר בלשון ארמי וכך היה אומר מקדשא צדיו"תא ובתולן ועולמין לבזה ובני מלכא לקטלא ודירותיה דמלכא תנטר ארמלתא ומדבחא לאסתאבו ופתורה דמתקנן יבזוניה בעלי דבבא וירושלים ליגרש וארעא דישראל לזיע:
כיון ששמעתי את הקול החזק נבעתי ונדמתי ונפלתי לאחורי עד שבא הדרניא"ל השר ונתן בי כח ונשמה והעמידני על רגלי ואמר לי ידיד מה עלתה לך אמרתי הדר זיו מרום שמא אין להם תקנה לישראל אמר לי ידידי בא ואכניסך לגנזי נחמות וגנזי ישועות הכניסני לגנזי ישועות גנזי נחמות וראיתי כתות של מלאכי השרת יושבין ואורגין בגדי ישועה עושין כתרי חיים וקובעין בהם אבנים טובות ומרגליות ומרקחים כל מיני בשמים וממתקין יינות לצדיקים וראיתי כתר אחד משונה וחמה ולבנה ושנים עשר מזלות קבועים בו אמרתי לו הדר זיו מרום כתרים הללו למי אמר לי לדוד מלך ישראל אמרתי לו הדר זיו מרום הראני את כבודו של דוד אמר לי המתן ידידי שעות עד שיבוא דוד מלך ישראל בכאן ותראה בגדולתו:
David Enthroned in the Heavens: Songs, Crowns, and the Fall of Rome
David Enthroned in the Heavens: Songs, Crowns, and the Fall of Rome
Heikhalot Rabbati Chapter 7 describes Rabbi Yishmael’s vision of David ascending to a fiery throne in the heavenly Temple, crowned above all kings of Israel. As the Ofanim, Serafim, and Ḥayyot tremble, David leads celestial songs of praise before the Throne of Glory, while the heavenly court decrees vengeance on Rome. The vision unveils crowns of radiance, divine kingship, and the downfall of Lupinus Caesar.
Chapter 7
Chapter 7
He seized me and seated me in his lap. He said to me, “What do you see?” I said to him, “I see seven baraqim (lightnings) that run as one.” He said to me, “My son, restrain your eyes so that you are not shaken, for they went out to meet David.” Immediately, all the Ofanim (Wheels), Serafim (Seraphs), Ḥayyot ha-Qodesh (Holy Living Beings), treasuries of snow, clouds of kavod (glory), constellations, stars, malakhei ha-sharet (ministering angels), and flaming zebul (heavenly abode) trembled and said, “To the conductor, a psalm of David: The heavens declare…” (Psalms 19:1). And I heard a voice of tumult coming from Eden, saying, “YHVH will reign forever” (Psalms 146:10). And David, king of Israel, at the head, and all the kings of the house of David after him, each one with his keter (crown) on his head, and the keter of David is distinguished and superior to all the crowns, and its ziv (radiance) extends from one end of the world to the other.
As soon as David ascended to the Beit ha-Miqdash (Temple) in the raqia (firmament), a kisseh (throne) of esh (fire) was prepared for him, forty parsa’ot in height, double its length, and double its width. When David came and sat on the kisseh prepared for him opposite the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) of his Creator, all the kings of the house of David sat before him, and all the kings of Israel sat behind him. Immediately, David stood and uttered shirot (songs) and tishbaḥot (praises) that no human ear had ever heard. And when David opened and said, “YHVH will reign forever” (Psalms 146:10), Metatron and all his retinue began, “Qadosh, qadosh, qadosh YHVH Tzeva’ot” (Holy, holy, holy is YHVH of Hosts), and the Ḥayyot praised, saying, “Barukh kevod YHVH mi-meqomo” (Blessed is the kavod of YHVH from His place) (Ezekiel 3:12). The reqi‘im (firmaments) said, “YHVH will reign forever” (Psalms 146:10), and the earth said, “YHVH reigns, YHVH has reigned, and all the kings of the house of David, and YHVH will be King over all the earth” (Zechariah 14:9).
Rabbi Ishmael said: When I came and reported this before the Kisseh ha-Kavod, all the companions rejoiced and made a day of feasting and joy. And not only that, but the princes in their joy said, “Bring before us kinds of zemer (song) and let us drink with them, for Hadriel YHVH, God of Israel, is destined to perform vengeance, wonders, and wondrous wonders against Rome the wicked, and we shall rejoice in the joy of kinnor (lyre) and ugav (pipe).”
Rabbi Ishmael said: What did the heavenly Beit Din (Court) do at that hour? They commanded the malakhei ḥabbalah (angels of destruction), and they descended and acted against Lupinus Caesar, and it was decreed, and none remained of any remnant or survivor. And Refah, his wife of youth, and all his mothers and concubines were mangled and cast before him, all his sons and household and all the delights of his eyes.
What did they do to that wicked one? They defiled him and his dead, for they were cast before him. And whenever he stretched out his hand, any creature, to take one of Lupinus Caesar’s dead to place on his bier for burial, the tehom (abyss) swallowed it, for he would draw back his hand and it would spit it out, and they were cast before him. And not only that, but they rotted and stank throughout his heikhal (palace) of kingship, and he was shamed before the princes of the kingdoms who entered before him.
Chapter 7
תפשני והושיבני בחיקו אמר לי מה אתה רואה אמרתי לו אני רואה שבעה ברקים שהם רצים כאחד אמר לי בני כבוש עיניך שלא תזעזע שיצאו לקראת דוד מיד רגשו כל אופנים ושרפים וחיות הקדש ואוצרות שלג וענני כבוד ומזלות וכוכבים ומלאכי השרת ולהוטי זבול ואומרים למנצח מזמור לדוד השמים מספרים וגו' (תהלים יט א) ושמעתי קול רעש הבא מעדן ואומר ימלוך ה' לעולם (שם קמו) ודוד מלך ישראל בראש וכל מלכי בית דוד אחריו וכל אחד ואחד כתרו בראשו וכתרו של דוד מובהק ומשובח מכל הכתרים וזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו:
כיון שעלה דוד לבית המקדש שברקיע מוכן לו כסא של אש שהוא ארבעים פרסאות גובה כפלים ארכו וכפלים רחבו כיון שבא דוד וישב לו על הכסא שמוכן לו כנגד כסא קונו וכל מלכי בית דוד יושבין לפניו וכל מלכי ישראל יושבין מאחריו מיד עמד דוד ואמר שירות ותשבחות שלא שמען אדם מעולם וכיון שפתח דוד ואמר ימלוך ה' לעולם (שם) פתח מטטרו"ן וכל פמליא שלו קדוש קדוש קדוש ה' צבאות והחיות משבחות ואומרות ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל ג' יב) ורקיעים אומרים ימלוך ה' לעולם (תהילים קמ״ו:י׳) והארץ אומרת ה' מלך ה' מלך וכל מלכי בית דוד והיה ה' למלך על כל הארץ (זכריה יד ט):
אמר ר' ישמעאל כשבאתי והודעתי זו מלפני כסא הכבוד שמחו כל החברים ועשו יום משתה ושמחה ולא עוד אלא שאמרו הנשיאים בשמחתן הביאו לפנינו מיני זמר ונשתה בהם הואיל ועתיד הדריא"ל ה' אלקי ישראל לעשות נקמה ונפלאות ופלא פלאות ברומי הרשעה ונגילה בשמחת כנור ועוגב:
אמר ר' ישמעאל מה עשו בית דין של מעלה באותה שעה צוו למלאכי חבלה וירדו ועשו על לופינוס קיסר ונחרצה ולא נשתייר בכל שריד ופליט ורפה אשת נעוריו וכל אמהותיו ופלגשיו היו טרופין ומוטלין לפניו כל בניו ובני ביתו וכל מחמדי עיניו:
מה עשו לאותו רשע ניוולוהו ונבלוהו במתיו מפני שהיו מוטלין לפניו וכיון שהיה שולח ידו כל בריה ליטול אחד ממתיו של לופינוס קיסר להניחו על מטתו לקברו היה התהום בולעו שהיה מושך יד ופולטו והיו מוטלין לפניו ולא עוד אלא שסרחו ונבאשו בכל היכל מלכותו והיו מתבייש בפני שרי המלכיות שהיו נכנסין לפניו:
Rabbi Ḥanina ben Teradyon and the Judgment of Rome
Rabbi Ḥanina ben Teradyon and the Judgment of Rome
Heikhalot Rabbati Chapter 8 recounts the heavenly drama in which Rabbi Ḥanina ben Teradyon takes the place of Lupinus Caesar, ruling Rome for six months before his fiery end. Through the vision of Rabbi Yishmael and the words of Suryya, Sar ha-Panim, the chapter reveals how the decrees of the Ten Martyrs unfold, the mocking of Rome by the Throne of Glory, and the proclamation from the heavens that even Rome’s thoughts against Israel are as if they had been done.
Chapter 8
Chapter 8
Rabbi Yishmael said: Suryya, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), my beloved, spoke to me, saying, “Why is all shame and all disgrace upon that wicked one on account of Rabbi Ḥanina ben Teradyon, whose day has come to be executed?” He said to him, “My lord, Caesar, turn back from this sage so that he may not be killed.” He replied, “Let him die, he and all his household, and let Rome perish with him, and in this matter, I will not relent.”
Rabbi Yishmael said: Suryya, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), my beloved, spoke to me, saying, “Do not be grieved by this measure through which you depart to your eternal home, for already Hadaryal, YHVH Elohei Yisrael (God of Israel), has mocked that wicked one and said, ‘The splendor of pride in which I dwell, and the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) that was adorned for him, from the time it was created and forevermore, I will make him taste the taste of Or (light) and coals of Esh (fire)—Keruvim (Cherubim), Ofanim (Wheels), Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings), and Serafim (Seraphs)—against that wicked one in Gehinnom (Hell), by means of Rabbi Ḥanina ben Teradyon.”
Suryya, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), my beloved, spoke to me, saying, “What did Hadar Tahor Ziv Hadar Uriyya, YHVH Elohei Yisrael (God of Israel)—and some say Ohiyya, YHVH Elohei Yisrael—do at that hour? He commanded me, and I descended and pushed Lupinus Caesar from his Heikhal (Palace) where he was sleeping at night, and I brought him to a place of a pack of pigs and dogs. Then I brought Rabbi Ḥanina ben Teradyon and placed him in the Heikhal of Lupinus Caesar. The next day, the executioners who were commanded concerning Rabbi Ḥanina ben Teradyon came, saying, ‘He sits and performs wonders in the Beit ha-Midrash (House of Study), and he sits and teaches Torah to the mighty ones of Israel.’ They struck off his head, and it seemed to them that Lupinus Caesar was Rabbi Ḥanina ben Teradyon, and they cut off his head.”
Rabbi Ḥanina ben Teradyon bound the crown of his kingship and reigned over Rome in the likeness of the face of Lupinus Caesar for six months. He slew six thousand governors, one thousand per month. Then they set up Lupinus Caesar in the form of Rabbi Ḥanina ben Teradyon before Rome, and they took him and cast him into the Esh (fire) and killed him. Afterward, the Ḥayyot (Living Beings) of the heights seized him and cast him into the Esh (fire). And by this measure, it was done to all the ten sages of Israel.
For a herald goes forth from Aravot Raqia (the Heaven of Heavens), proclaiming and saying in the Beit Din (Court) of the heights, “The thought that wicked Rome conceived against the mighty ones of Israel to destroy them, Hadaryal, YHVH Elohei Yisrael (God of Israel), consented to it. Yet even so, after the deliberation that wicked Rome conceives, behold, it is as if they had done it.”
Chapter 8
אמר ר' ישמעאל סח לי סורי"א שר הפנים ידידי אומר לך כל בושה וכל כלימה של אותו רשע למה על רבי חנינא בן תרדיון שהגיע יומו להורגו אמר לו מרי קיסר חזור בך על אותו חכם שלא יהרג אמר ימות הוא וכל בני ביתו ורומי תספה עמו ובדבר הזה איני חוזר:
אמר ר' ישמעאל סח לי סורי"א שר הפנים ידידי אל תעצב במדה זאת שאתה נפטר בה לבית עולמך שכבר מלא והדריא"ל ה' אלקי ישראל שחוק על אותו רשע ואמר הדר גאון שאני שרוי בו וכסא כבוד שסלסלו לו בין שאיני עוזב משנברא ועדי עד שאני מטעימו טעם אור וגחלי אש כרובים ואופנים וחיות הקדש ושרפים לאותו רשע בגהנם על ידי רבי חנינא בן תרדיון:
שח לי סוריי"א שר הפנים ידידי אומר לך מה עשה הדר טהור זיו הדר אוריה"ם ה' אלקי ישראל ואית דאמרי אוהיהי"ם ה' אלקי ישראל באותה שעה צוני וירדתי ודחפתי את לופינוס קיסר מהיכלו שהיה ישן בו בלילה והולכתי אותו בבית להקת חזירים וכלבים והכנסתי את רבי חנינא בן תרדיון והולכתי אותו בהיכלו של לופינוס קיסר למחר באו ההורגים על שנצטוו על ר' חנינא בן תרדיון לומר נפלאות יושב ועושה בבית המדרש ויושב ומלמד תורה לאבירי ישראל התיזו את ראשו ונדמה להם לופינוס קיסר כר' חנינא בן תרדיון וחתכו את ראשו:
ר' חנינא בן תרדיון קשר כתר מלכותו ומלך על רומי כצורת פניו של לופינוס קיסר ששה חדשים והרג ששת אלפים הגמונים אלף לחדש והעמידו בצורת ר' חנינא בן תרדיון לופינוס קיסר לפני רומי ונטלוהו והשליכוהו באש והמיתוהו ואחר החיותן של מעלה תפשוהו והטילוהו באש ובמדה זו לכל עשרה חכמי ישראל:
מפני שהכרוז יוצא מערבות רקיע מכריז ואומר בבית דין של מעלה מחשבה שחשבה רומי הרשעה על אבירי ישראל לאבדם והדריא"ל ה' אלקי ישראל היה מסכים ואף על פי כן אחרי הרהור שרומי הרשעה מחשבת הרי היא כאלו עשאוה:
The Praise of the Throne: Rabbi Yishmael’s Vision of the Merkavah
The Praise of the Throne: Rabbi Yishmael’s Vision of the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 9 unveils Rabbi Yishmael’s vision of the Kisseh ha-Kavod exalted above the Keruvim, borne by the Ofanim and surrounded by fiery beings of splendor. The passage depicts the trembling of the heavens, the song of the ministering angels, and the radiance of the Shekhinah as they proclaim “Qadosh, Qadosh, Qadosh YHVH Tzevaot,” revealing the majesty and terror of the Merkavah.
Chapter 9
Chapter 9
Rabbi Yishmael said: Surya, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), my friend, spoke to me, saying: To you I recount the praise of the Melekh (King) and His Kisseh (Throne). Thus it is said: Your Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) is above the Keruvim (Cherubim) of the heights, exalted, and the Ofanim (Wheels) of the seven bear them. Creatures of kipur (frost) and qitor (vapor), and creatures of deliqa (conflagration), adorned with ge’ah (pride) and zihiyon (splendor), and the eyes of Shaddai (Almighty) are lifted upon them. They are drawn beneath Him like ayalot (deer) beneath the plowshare, and He is stretched above their heads with oz (strength), toqef (might), and gevurah (power), as it is said: Qadosh, Qadosh, Qadosh (Holy, Holy, Holy) is YHVH Tzevaot (Lord of Hosts), etc. (Isaiah 6:3).
Be adorned, be exalted, be lifted up, O Melekh Mefo’ar (Glorious King), above the Kisseh Ram ve-Nissa (High and Exalted Throne), awesome and trembling. You dwell in the chambers of the Heikhal Ge’ah (Palace of Pride), trembling and sweating. The Aravot (Heavens) are the footstool of Your feet with the sound of rinah (joyful song), ra’ash (tumult), and zimrah (melody). The multitude proclaim shirah (song), as it is said: Qadosh, Qadosh, Qadosh is YHVH Tzevaot, etc. (Isaiah 6:3).
Watchers of gevurah (power) and footsteps of Shekhinah (Divine Presence), strokes of yosher (righteousness), voices of migdalei shirah (towers of song), and ge’arah (rebuke) to the voice of meshartim (ministering angels), to the voice of abirim (mighty ones), to the voice of meshorrerim (singers). Your strength is pleasant and sweet, Qadosh (Holy), dwelling in hagion (meditation). They, with flame, raise the galgalei Kisseh ha-Kavod (wheels of the Throne of Glory), rinah renan (joyful song resounding), the seat of the exalted Moshav Elyon (Supreme Throne). Proclaim, arouse the re’ayonot (thoughts), Yafeh Be-Ma’amar Ha (Beautiful in the Divine Utterance).
Adorned with aturei pa’ar (crowns of splendor) and kitrei katarim (diadems of crowns), exultant ones of the Elyon (Most High) in shir gilah (song of exultation), exalt Him, for in the Shekhinah (Divine Presence), the Shekhinah (Presence), chamber within chambers of chambers, you encamp. He has made your name wondrous from the name of His meshartim (servants). He distinguished you from the sarei Merkavah (princes of the Chariot). One who mentions a single name among you—esh lohetet (blazing fire) surrounds them, a flame encircling, glowing coals of ziv (radiance) scattering, as it is said: Qadosh, Qadosh, Qadosh is YHVH Tzevaot, etc. (Isaiah 6:3).
Nullifiers of decrees and awakeners of oaths, removers of terror, restorers of zeal, proclaimers of love, arrangers of knowledge before the splendor of the Heikhal Ga’on (Palace of Majesty). Why do you sing, and at times you are awesome, and at times you are trembling? They said: When the Ofanim Merkavah (Wheels of the Chariot) resound and stand in behalah (panic), and when the zohar Merkavah (radiance of the Chariot) is full of din (judgment), we rejoice with great simchah (joy), as it is said: Qadosh, Qadosh, Qadosh is YHVH Tzevaot, etc. (Isaiah 6:3).
Chapter 9
אמר רבי ישמעאל סח לי סורי"א שר הפנים ידידי אומר לך שבחו של מלך וכסאו לכך נאמר כסא כבודך על כרובי מעלה רוממת ואופני שבעה נושאים אותן ובריות כפור וקיטור ובריות דליקה מעוטרת בגאוה ובזהיון ועיני שדי נשואות בהם והיו מושכות תחתיו כאילות תחת המחרישה והיה נטוי על ראשיהם כעוז תוקף וגבורה כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
תתהדר תתנשא תתרומם מלך מפואר מעל כסא רם ונשא נורא ומבוהל אתה שוכן בחדרי היכל גאוה מבוהלין ומזיעין ערבות הדום רגליך בקול רנה ורעש וזמרה וההמון אומרים שירה כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
עירי גבורה ומפעמי שכינה ומכת יושר קול מגדלי שירה וגערה לקול משרתים לקול אבירים לקול משוררים כחך ערב ונעימה קדושה שוכן בהגיון להבה הם מנשאים גלגלי כסא כבוד רנה רנן מושב עליון הריע הרעיונות יפ"ב מאמר ה':
עטורי פאר וכתרי כתרים מרנני עליון בשיר גילה רוממו אתם לאדו להבה כי בשכינה שכינה חדר חדרי חדרים אתם חונים הפליא את שמכם משם משרתיו הבדיל אתכם משרי המרכבה המזכיר שם אחד מכם אש לוהטות אותם להבה סובבת מקפת גחלי זיו מנתזות כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
מבטלי גזירה ומעירי שבועה מעבירי אימה משיבי קנאה מזכירי אהבה מסדרי דיעות לפני הדר גאון היכל מה לכם שאתם מרננים ופעמים לכם שאתם נוראים ופעמים לכם שאתם מבוהלים אמרו כשאופני מרכבה מהדירין ועומדין בבהלה וכשזוהר מרכבה מלא דין אנו שמחים שמחה רבה כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
The Faces of Glory: Songs of the Throne and the Vision of the Merkavah
The Faces of Glory: Songs of the Throne and the Vision of the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 10 unveils the radiant and fiery faces of YHVH upon the Kisseh ha-Kavod, before whom servants tremble and rivers of joy and love pour forth. The vision reveals the rotation of the Merkavah, the voices of Cherubim, Ofanim, and Ḥayyot resounding like mighty waters, and the mystery of Israel’s prayers—when they proclaim “Kadosh, Kadosh, Kadosh,” the heavens and earth unite in song before the Throne of Glory.
Chapter 10
Chapter 10
Fair faces, majestic faces, faces of beauty, faces of flame, the faces of YHVH, Elohei Yisrael (God of Israel), when He sits upon the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), and His splendor is adorned in the seat of majestic beauty. And then, from the beauty of the might of splendor, surpassing the splendor of bridegrooms and brides in their bridal chamber, he who gazes upon Him is immediately split asunder, he who peers at His beauty is poured out like a jug. Those who serve Him today do not serve Him tomorrow, and those who serve Him tomorrow do not serve Him today, for their strength fails, their faces darken, their whiteness ascends, and their eyes grow dim after the majestic beauty of their King’s splendor, as it is said: Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tsevaot (Holy, holy, holy, YHVH of Hosts), and so forth (Isaiah 6:3).
Beloved and fair servants, swift and purifying servants, who stand upon the stone of the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) and are stationed upon the Galgal ha-Merkavah (Wheel of the Chariot)—when the stone of the Kisseh ha-Kavod encircles them, the Kisseh Galgal ha-Merkavah (Throne-Wheel of the Chariot) forms their partition. Those standing to the right return and stand to the left; those standing in front return and stand behind; those standing behind return and stand in front. He who sees this one says, “This is He,” and he who sees that one says, “This is He.” The countenance of this one’s face is like that one’s. Blessed is the King whose servants are these! Blessed are His servants whose King is this! Blessed is the eye that is nourished and gazes upon this wondrous Or (light), a vision wondrous and exceedingly strange, as it is said: Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tsevaot (Holy, holy, holy, YHVH of Hosts), and so forth (Isaiah 6:3).
Rivers of joy, rivers of gladness, rivers of exultation, rivers of love, rivers of knowledge, rivers of desire pour forth and issue before Him, from before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), and they grow mighty and proceed through the gate of the pathways of Aravot (the seventh heaven). From the sound of the melodies of the Kinorot (harps) of His Ḥayyot (Living Beings), from the sound of rejoicing from the mouths of His Ofanim (Wheels), from the sound of songs, the ringing of His Keruvim (Cherubim), a mighty sound issues forth with tumult when Yisrael says before Him: Kadosh, kadosh, kadosh (Holy, holy, holy), and so forth (Isaiah 6:3).
Like the sound of Mayim Rabbim (many waters), like the tumult of rivers, the Tarshish (beryl) feet, stirred by the southern Ruach (wind/spirit), like the sound of the song of the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) that recalls and praises the majestic King, a great and mighty tumult, and they do not cease the voices at the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) to aid and strengthen Him when He is sung and praised to the Mighty One of Yaakov, as it is said: Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tsevaot (Holy, holy, holy, YHVH of Hosts), and so forth (Isaiah 6:3).
To Me are the heavens and the earth and the Yordei Merkavah (descenders to the Chariot). If you, Keruvim (Cherubim), declare this, say to the shamefaced: I act in the prayer of Shaḥarit (morning prayer) and in the prayer of Minḥah (afternoon prayer) every day, at every hour when Yisrael says: Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH (Holy, holy, holy, YHVH). And teach them and say to them: Lift your eyes to the Rakiya (firmament) opposite your house of prayer at the hour when you say: Kadosh, kadosh, kadosh, YHVH Tsevaot (Holy, holy, holy, YHVH of Hosts), and so forth (Isaiah 6:3).
Chapter 10
פנים נאים פנים הדורים של יופי פנים של להבה פני ה' אלקי ישראל כשהוא יושב על כסא כבודו וסלסולו מתייא במושב הדר יופי ואז מיופי גבורת הדא מעלה מהדר חתנים וכלות בבית חופתן המסתכל בו מיד נבקע המציץ ביפיו משתפך כקיתון המשרתים אותו ביום לא ישרתוהו מחר והמשרתים אותו למחר אינם משרתים לו היום כי תשש כחו והושחרו פניהם תעלה לבן ונחשכו עיניהם אחר הדר יופי הדר של מלכם שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
משרתים אהובים ונאים משרתים קלים מטהרים העומדים על אבן כסא הכבוד והנצבים על גלגל המרכבה כשאבן כסא הכבוד מחזר עליהם כסא גלגל המרכבה מחיצתן העומדים לימין חוזרים ועומדים לשמאל העומדים לפנים חוזרין ועומדין לאחור והעומדים לאחור חוזרין ועומדין לפנים הרואה את זה אומר זה הוא והרואה את זה אומר זה הוא קלסתר פניו של זה דומה לזה אשרי המלך שאלו משרתיו אשרי משרתיו שזהו מלכם אשרי עין הנזונת והמסתכלת באור המופלא הזה ראיה מופלא ומשונה עד מאד כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
נהרי ששון נהרי שמחה נהרי גילה נהרי אהבה נהרי דעות נהרי רצון משתפכין ויוצאין לפניו מלפני כסא הכבוד ומתגברין והולכין בשער נתיבות ערבות רקיע מקול נגינות כנורות חיותיו מקול רנה מפי אופניו מקול זמירות צלצול כרוביו ומתגבר קול ויוצאין ברעש בשעה שישראל אומרים לפניו קדוש קדוש קדוש וגו':
כקול מים רבים כרעש נהרות רגלי תרשיש שרוח דרומית עוררות בהם כקול שירה של כסא הכבוד שמזכיר ומשבח למלך מפואר המון רעש גדול הרבה ואין עוזבין בו קולות בכסא הכבוד לעזרו ולחזקו כשהוא מזמרו ומקלסו לאביר יעקב כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
לי שמים וארץ ויורדי מרכבה אם כרובים תגידו זה אמרו לכלימה אני עושה בתפלת שחרית ובתפלת המנחה בכל יום בכל שעה שישראל אומרים קדוש קדוש קדוש ה' ולמדו אותן ואמרו להם שאו עיניכם לרקיע כנגד בית תפלתכם בשעה שאתם אומרים קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
The Face of Jacob on the Throne: Sanctification and the Glory of the Divine Name
The Face of Jacob on the Throne: Sanctification and the Glory of the Divine Name
Heikhalot Rabbati Chapter 11 reveals the mystery of Jacob’s likeness engraved upon the Throne of Glory, kissed and embraced by YHVH when Israel proclaims “Qadosh, Qadosh, Qadosh.” This vision exalts the sanctification of the King, the radiance of precious stones stirred by the Divine Name, and the majesty of His servants who bear exaltation, might, pride, and splendor before the eternal Kingship.
Chapter 11
Chapter 11
I have no delight in the house of My world that I created except at the hour when your eyes are lifted to My eyes and My eyes are lifted to your eyes, at the hour when you say before Me, “Qadosh, Qadosh, Qadosh (Holy, Holy, Holy),” for that voice which goes forth from your mouths before Me is like a sweet savor (re’ach nicho’ach).
And they testified to them, what testimony do you see? What am I doing to the likeness (qelaster) of the face of Ya‘aqov (Jacob), your father, which is engraved upon My Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory)? For at the hour when you say before Me, “Qadosh, Qadosh, Qadosh,” I bow down upon it and kiss it and embrace it and enfold it, and My hands are upon My arms at the hour when you say before Me, “Qadosh, Qadosh, Qadosh, YHVH Tseva’ot (Lord of Hosts),” etc. (Isaiah 6:3).
Who would not adorn the Melekh (King) who are adorned? Who would not praise the Melekh who is praised? Who would not sanctify the Melekh who is sanctified? For every day, wonders and mighty deeds come and are stirred before Him, each different from the other, for He receives the eyelids of His creatures who sing and go forth from their mouths with that Shem (Name), the Shem that enters the ears and goes forth from the mouth and is forgotten from the heart, for it is not fitting for Him, as it is said, “Qadosh, Qadosh, Qadosh, YHVH Tseva’ot,” etc. (Isaiah 6:3).
In the place where they make mention of them, He illumines and radiates, He shines and glimmers, He stirs topaz (pitdah) and diamond (yahalom), sapphire (sapir), emerald (nofekh), and beryl (bareqet), and pure marble (shayish tahor), for great is the Shem that is wondrous and unique, by which Shamayim (Heavens) and Aretz (Earth) were created, and all the orders of Bereshit (Creation) were sealed and suspended in it, as it is said, “Qadosh, Qadosh, Qadosh, YHVH,” etc. (Isaiah 6:3). Exalt yourselves, bearers of Romemah (Exaltation)! Be strong, bearers of Gevurah (Might)! Be proud, be proud, bearers of Ga’awah (Pride)! Be exalted, be exalted, bearers of Zehi’on (Splendor)! For to the Malkhut (Kingship) of the world alone and to all His servants belong Romemah, Gevurah, Ga’awah, and Zehi’on, for it is fitting for the servants of His majesty to be proud, and for those who attend His Kisseh (Throne) it is proper to be strong.
Chapter 11
אין לי הנאה בבית עולמי שבראתי אלא בשעה שעיניכם נשואות לעיני ועיני נשואות לעיניכם בשעה שאתם אומרים לפני קדוש קדוש קדוש כי הקול ההוא היוצא מפיכם לפני כריח ניחוח:
והעידו להם מה עדות אתם רואים מה אני עושה לקלסתר פניו של יעקב אביכם שהיא חקוקה על כסא כבודי כי בשעה שאתם אומרים לפני קדוש קדוש קדוש כורע אני עליה ומנשקה ומחבבה ומגפפה וידי על זרועותי בשעה שאתם אומרים לפני קדוש קדוש קדוש ה' וגו':
מי לא יהדר למלך מהודר מי לא ישבח למלך משובח מי לא יקדש למלך מקודש שבכל יום ויום נפלאות וגבורות באות ומתרגשות לפניו משונות זו מזו כי מקבל עפעפי אפריותיו ששורר ויוצא מפיהם באותו השם שם הנכנס באזנים ויוצא בפה ומשתכח מהלב שאינו הגון לו כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
במקום שמזכירין אותן מאיר ומזריח מזהיר ומכסיף ועורר פטדה ויהלום ספיר נפך וברקת ושיש טהור כי מופלא ומשונה גדול שם שנברא בו שמים וארץ ונבלמו ונתלו בו כל סדרי בראשית כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' וגו' התגבהו בעלי רוממה התגברו בעלי גבורה התגאו התגאו בעלי גאוה התנשאו התנשאו בעלי זהיון כי למלכו של עולם בלבד ולכל משרתיו רוממה גבורה וגאוה וזהיון כי למשרתי גאונו נאה להתגאות ולמנטלי כסאו ראוי להתגבר:
The Throne of Glory and the Faces of Splendor
The Throne of Glory and the Faces of Splendor
Heikhalot Rabbati Chapter 12 describes the immeasurable height and breadth of the Kisseh ha-Kavod, borne by mighty ones in trembling and awe, its arms and palms named with mystery. Rabbi Yishmael hears from Metatron the exaltation of the Beloved, while the hidden Faces of exaltation, might, pride, and splendor rise three times each day, proclaiming “Qadosh, Qadosh, Qadosh YHVH Tzevaot” in the heights of heaven.
Chapter 12
Chapter 12
The Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) ascends, its height one hundred eighty thousand and two hundred thousand ribbot (myriads) of parsaot, from the right arm to the left seventy-seven ribbot parsaot, and its arms are doubled upon its shoulders. The right arm, its name is Qanissiqiyyah, and the left, its name is Matqahi’assiyyah. The palms of its hands, each one four thousand ribbot parsaot. The right palm, its name is Horaziyyah, and the left, its name is Ḥashashiyyah. Why is His name called the El ha-Gadol ha-Gibbor ve-ha-Nora (Great, Mighty, and Awesome God)? Metatron said: Thus far I have seen the exaltation of Yedidiyyah, Master of the World, Shalom. “What is your beloved more than another beloved?” (Shir ha-Shirim 5:9). “My beloved is radiant,” and so forth, the entire passage until “daughters of Jerusalem.”
For how many gibborim (mighty ones) bear the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) of the Mighty King, laden and standing day and night, evening, morning, and noon, in great trembling, in awe, in quaking, in sweat, and in fear?
And how much strength is there in you, servants of our Elohim, that you proclaim His remembrance in the height of the world, without measure and without number, with a voice, with the might of the decree of heaven upon you, yordei Merkavah (descenders to the Chariot)? And if you do not declare and say what you have heard and testify to what you have seen concerning the Panim (Faces):
Panim (Faces) of exaltation, Panim of might, Panim of pride, Panim of splendor, which are lifted up, borne aloft, stirred, and magnified, the Panim glowing and growing mighty three times each day in the height, and no human beings know or recognize them, as it is said: “Qadosh, Qadosh, Qadosh (Holy, Holy, Holy) is YHVH Tzevaot” (Isaiah 6:3).
Chapter 12
מכסא כבודו ומעלה מאה ושמונים אלפים ומאת אלפים רבבות פרסאות גבהו מזרוע ימין ועד שמאלו שבעים ושבעה רבבות פרסאות וזרועותיו כפולים על שכמו זרוע ימין קניססיקי"ה שמו שמאל מתקהיאססי"ה שמו כפות ידיו ארבעת אלפים רבבות פרסאות כל אחד ואחד כף ימין הורז"יה שמו ושל שמאל היא חששי"ה שמו למה נקרא שמו האל הגדול הגבור והנורא אמר מטטרו"ן עד כאן ראיתי רום ידידי"ה דמאריה עלמא שלום מה דודך מדוד וגו' (שיר השירים ט ה) דודי צח וגו' כל הפרשה כולה עד בנות ירושלם:
כי כמה גבורים הם מנטלים כסא הכבוד של מלך גבור טעונים ועומדים יום ולילה ערב ובקר וצהרים בחרדה גדולה באימה ברתת בזיעה וביראה:
וכי כמה כח יש בכם משרתי אלקינו שאתם משמיעין לו זכרון שמ ברום עולם אין חקר ואין מספר בקול בתקף גזרת שמים עליכם יורדי מרכבה ואם לא תגידו ותאמרו מה ששמעתם ותעידו מה שראיתם על פנים:
פנים של רוממה פנים של גבורה פנים של גאוה פנים של זהיון שמתנשאות מתנטלות מתרגשות ומתגדלות הפנים מתגהות ומתגברות שלש פעמים בכל יום ויום במרום ואין בני אדם יודעים ומכירים בהם כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
Crowns of the Chariot: The Living Beings before the Throne of Glory
Crowns of the Chariot: The Living Beings before the Throne of Glory
Heikhalot Rabbati Chapter 13 describes the Sar ha-Panim adorning the Ofanim, Keruvim, and Ḥayyot with crowns before the Kisseh ha-Kavod, bowing in endless prostrations. Each dawn, the King of the Generation blesses the Living Beings who bear His Throne, and at Minḥah the Ḥayyot emerge with wings of joy and mouths of song, encircling the Melekh ha-Kavod in radiant embrace as the heavens resound with “Kadosh, Kadosh, Kadosh YHVH Tzevaot.”
Chapter 13
Chapter 13
When Sar ha-Panim (Prince of the Presence) enters to arrange and to order the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) and to prepare the seat for Avir Yaakov (Mighty One of Jacob), one thousand thousand crowns he binds to the Ofanim (Wheels) of Hod (Splendor), for each and every one of them upon its head, one thousand thousand times he bows, falls, and prostrates before each and every one of them. Two thousand crowns he binds to the Keruvim (Cherubim) of Kavod (Glory), for each and every one of them upon its head, and two thousand times he bows, falls, and prostrates before each and every one of them. Three thousand crowns he binds to the Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings), for each and every one of them upon her head, and three thousand times he bows, falls, and prostrates before each and every one of them. Six thousand crowns he binds to Nogah Or (Radiance of Light) for it, and for eight thousand thousand thousands and a multitude of myriads of myriads of crowns, six thousand times he bows, falls, and prostrates before each one of them. Twelve thousand crowns he binds to Bazak (Lightning) for it, and for sixteen thousand thousand thousands of thousands, a multitude of multitudes of myriads of myriads of myriads of crowns, twelve thousand times he bows, falls, and prostrates before each and every one of them.
Please, O bearers of the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), with a whole heart and a willing soul, let them magnify joy and exultation, song and melody, before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) of Totrosia”y Nevo”v Martatse”n—though some say Nadi”v Matratse”n—H’ Elohei Yisrael (God of Israel), who opens His heart at the hour of His children’s prayer and is sought and found by them, by the Yordei Merkavah (Descenders to the Chariot), at the hour when they stand before His Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).
Every day, at the rising of the dawn, Melekh ha-Dor (King of the Generation) sits and blesses the Ḥayyot (Living Beings): “To you, Ḥayyot, I say, to you, creatures, I proclaim: Ḥayyot, Ḥayyot, bearers of My Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), with a whole heart and a willing soul, may the hour in which I formed you be blessed, and may the constellation in which I formed you be exalted. May the light of that day when you arose in My heart’s thought shine, for you are vessels of delight that I established and perfected. For My creatures that I created have fallen silent, and I listen and hearken to the prayer of My children.”
Every day, at the hour of the Minḥah (Afternoon Prayer), Melekh ha-Dor (King of the Generation) sits and exalts the Ḥayyot. Before His words are completed, the Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings) emerge from beneath the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), their mouths full of exultation, their wings full of joy, their hands playing music, and their feet dancing, encircling and surrounding their King—one on His right, one on His left, one before Him, and one behind Him—embracing and kissing Him, their faces disheveled, they are disheveled, and the Melekh ha-Kavod (King of Glory) covers His face. The Aravot (Seventh Heaven) splits open before the Melekh ha-Dor (King of the Generation), the splendor, radiance, beauty, form, desire, compassion, and yearning of the crown’s brilliance in which their faces’ appearance is, as it is said: “Kadosh, Kadosh, Kadosh, YHVH Tsevaot” (Holy, Holy, Holy, YHVH of Hosts) (Isaiah 6:3).
Chapter 13
כשמלאך הפנים נכנס לסלסל ולסדר לכסא כבודו ולהכין מושב לאביר יעקב אלף אלף כתרים קושר לאופני הוד לכל אחד ואחד מהם בראשו אלף אלף פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן שני אלפים כתרים קושר לכרובי כבוד לכל אחד ואחד מהן בראשו ושני אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן שלשת פעמים אלפים כתרים קושר לחיות הקדש לכל אחד ואחד מהן בראשה ושלשת אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחת ואחת מהן ששה אלפים כתרים קושר לנוגה אור לו ולשמונת אלפים אלפי אלפים ורוב ריבי רבבות כתרים ששה אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לכל אחד מהן שנים עשר אלפים כתרים קושר לבזק לו ולששה עשר אלף אלף אלפי אלפי אלפים רוב רובי ריבי ריבי רבבות רבבות כתרים שנים עשר אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן:
בבקשה מכם מדות נושאי כסא הכבוד בלב שלם ובנפש חפצה ויגדילו גילה ורנה שירה וזמרה לפני כסא כבודו של טוטרוסיא"י נבו"ב מרתצע"ן ואית דאמרי נדי"ב מתרצע"ן ה' אלקי ישראל ופותח לבו בשעת תפלת בניו וידרש וימצא להם ליורדי מרכבה בשעה שהן עומדין לפני כסא כבודו:
בכל יום ויום בהגיע עלות השחר מלך הדור יושב ומברך לחיות לכם חיות אני אומר לכם בריות אני משמיע חיות חיות נושאות כסא כבודי בלב שלם ובנפש חפצה תתברך שעה שיצרתי אתכם ותתרומם המזל שיצרתי אתכם בו יאיר אור אותו יום שעליתם במחשבה על לבבי שאתם כלי חמדה שתקנתי ושיכללתי אתכם בו כי החרישו לי קול יצורי שבראתי ואשמע ואאזין לתפלת בני:
בכל יום ויום בהגיע תפלת המנחה מלך הדור יושב ומרומם לחיות עד שלא יכלה דבר מפיו חיות הקודש יוצאות מתחת כסא הכבוד ופיהם מלא רנה בכנפיהם מלא גילה ידיהם מנגנות ורגליהם מרקדות ומקיפות וסובבות את מלכם אחת מימינו ואחת משמאלו אחת מלפניו ואחת מאחריו ומגפפות ומנשקות אותו ומפרעות פניהם הן מפרעות ומלך הכבוד מכסה פניו והיה ערבות רקיע מתבקע מפני מלך הדר זיו יופי תואר חמדת חמלת תאות זוהר הנזר שבה מראה פניהם כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות:
The Intercessors of Israel: Love, Crowns, and the Names of Totrusiyyai
The Intercessors of Israel: Love, Crowns, and the Names of Totrusiyyai
Heikhalot Rabbati Chapter 14 reveals the angelic intercessors who annul decrees, break oaths, and plead the love of Avraham, Yitzhak, and Yaakov before the Throne of Glory. Striking their crowns and falling on their faces, they beg mercy for Israel while the heavenly hosts proclaim divine praises. The text unveils the majestic names of Totrusiyyai, HaShem Elokei Yisrael, exalting the eternal King sanctified in splendor and awe.
Chapter 14
Chapter 14
Those who annul decrees, those who break oaths, those who avert wrath, those who turn back jealousy, those who invoke love, the love of Avraham Avinu (Abraham our Father) before their King—when they see Him that He is angry with His sons, what do they do? They strike their crowns, loosen their loins, beat upon their heads, and fall upon their faces, saying: “Relent, relent, Yotzer Bereshit (Creator of the Beginning), selah, selah, Avir Yaakov (Mighty One of Jacob), forgive, forgive, Kadosh Yisrael (Holy One of Israel), for You are mighty among kings.
King awesome, King fearsome, King precious and honored, why should You have enmity with the seed of Avraham? Why should You have jealousy with the seed of Yitzhak? Why should You have contention with the seed of Yaakov? For You called them a possession of heaven and earth, and horns go forth from beneath Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), pamiliyot pamiliyot (hosts upon hosts), and they sound and proclaim and bless:
Blessed are you who plead the merit of the sons, praise to you who extol the fathers, and all the host of the heights, honor and greatness they render to them. ADRU, AT”H, SA”N, OD”I, PATZ”T, HaShem Elokei Yisrael (The Lord, God of Israel), these are Your names, as it is said (I Chronicles 29:11), ‘To You, HaShem, is the greatness and the might,’ and it is said (Psalms 104:24), ‘How manifold are Your works, HaShem,’ and so forth. Therefore, it is said: Be glorified, be exalted, be lifted up, King majestic, be blessed and sanctified, Totrusiyyai HaShem Elokei Yisrael (Totrusiyyai, The Lord, God of Israel).
For He is called Totrusiyyai, Totrusiyah, Tutruthiyah, Tutrusiyah, Totrusiyal, Totrusiyg, Totrusiykh, Totrusiyf, Totrusiyts, Totrusiyash, Totrusiyab, Totrusiyan, Totrusiyas, Totrusiya, Totrusiyk, Tutrust, Tsurtag, Hadriyal, Ashruyliyyai. (And the sign of this teaching for studying: the tree of the blessing from Totrusiyyai to Tutrust, this tradition is completed: Yah, Achal, Gakh, Fatz, Shevnas, Akat.)
Chapter 14
מבטלי גזרה מפירי שבועה מעבירי חימה משיבי קנאה מזכירי אהבה אהבתו של אברהם אבינו לפני מלכם כשהיו רואין אותו שהוא כועס על בניו מה הן עושין מחבטין כתריהן ומתירין את מתניהן ומכים על ראשם ונופלים על פניהם ואומרים התר התר יוצר בראשית סלה סלה אביר יעקב מחול מחול קדוש ישראל כי אדיר מלכים אתה:
מלך נורא מלך מבוהל מלך יקר ונכבד למה לך איבה עם זרע אברהם למה לך קנאה עם זרע יצחק למה לך תחרות עם זרע יעקב כי קנין שמים וארץ קראת אותם ויוצאות קרנות מתחת כסא כבודו פמיליות פמיליות ותוקעות ומריעות ומברכות:
ברוכים אתם מלמדי זכות על בני שבח לכם מסלסלי אבות וכל צבא מרום כבוד וגדולה עשו להם אדר"ו אט"ה סע"ן עוד"י פצ"ת ה' אלקי ישראל היו נקראיך הרי הוא אומר (ד"ה א כט יא) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' ואומר (תהלים קד כד) מה רבו מעשיך ה' וגו' לכך נאמר תתהדר תתרומם ותתנשא מלך מפואר תתברך ותתקדש טוטרוסיא"י ה' אלהי ישראל:
שהוא נקרא טוטרוסיא"י טוטרוסי"ה טוטרותי"ה טוטרוסי"ה טוטרוסיא"ל טוטרוסי"ג טוטרוסי"ך טוטרוסי"ף טוטרוסי"ץ טוטרוסי"ש טוטרוסי"ב טוטרוסי"ן טוטרוסי"ס טוטרוסי"ע טוטרוסי"ק טוטרוס"ת צורט"ג והדריא"ל אשרויליא"י (וסימן דהדא הלכתא למגרס אילון שמהתא דברכתא מטורסיא"י ועד טוטורוסי"ת ניגרוס הדא מסורתא יה אחל גך פץ שבנ"ס עק"ת):
Rabbi Neḥuniah’s Vision of the Ladder and the Glory of Ṭoṭarkhiyal YHWH
Rabbi Neḥuniah’s Vision of the Ladder and the Glory of Ṭoṭarkhiyal YHWH
Heikhalot Rabbati Chapter 15 recounts how Rabbi Neḥuniah ben HaQanah revealed the secret of the world when Rome plotted against Israel’s mighty ones. He describes the Throne of Glory surrounded by Ḥayyot, Keruvim, and Ofanim flashing like ḥashmal, and a ladder reserved for those pure from idolatry, immorality, bloodshed, and desecration. Twice each day, majesty and radiance stir before the Throne to exalt Ṭoṭarkhiyal YHWH in the heights.
Chapter 15
Chapter 15
Rabbi Ishmael said: When Rabbi Neḥuniah ben HaQanah saw that Romei ha-Resha‘ah (Wicked Rome) took counsel against the mighty ones of Yisrael to destroy them, he arose and revealed the secret of the world, a measure likened to one who is worthy to gaze upon the Melekh (King) and His Kisseh (Throne) in its splendor and beauty, and the Ḥayyot ha-Qodesh (Holy Living Beings), with Keruvim (Cherubim) of might and Ofanim (Wheels) of the Shekhinah (Divine Presence), like lightning flashing in Ḥashmal (Electrum) awesome, in Regiyon surrounded around the Kisseh (Throne) with bridges and flames that grow strong and ascend between bridge and bridge, and with the dust of smoke and the fragrance thereof, which raises all the dust of its coals that was covered and covering all the chambers of the Heikhal (Palace) of Aravot Raqia‘ (Firmament of Heavens) with the mists of its coals. And Suriya, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), servant of Ṭoṭarkhiyal YHWH, exalted:
To what is this likened? To a man who has a sullam (ladder) within his house for all who are naqi (pure) and manu‘ar (shaken free) from avodah zarah (idolatry), gilui arayot (sexual immorality), shefikhut damim (bloodshed), ḥilul ha-Shem (desecration of the Name), azut panim (shamelessness), and eivat ḥinam (baseless hatred), and all asseh (positive commandments) and lo ta‘asseh (negative commandments) that he guards.
Rabbi Ishmael said: Rabbi Neḥuniah ben HaQanah said to me: Son of the proud, happy is he and happy is his nefesh (soul), for all who are naqi (pure) and manu‘ar (shaken free) from the eight middot (attributes) of profanation, Ṭoṭarkhiyal YHWH and Suriya, His servant, despise them.
He descends and gazes in wondrous ga’avah (majesty) and extraordinary sherarah (authority), a ga’avah of exaltation and a sherarah of radiance, which stir before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) twice each day in the heights, from the day the world was created until now, to praise Ṭoṭarkhiyal YHWH, who conducts Himself thereby in the heights.
Chapter 15
אמר רבי ישמעאל כיון שראה ר' נחוניא בן הקנה את רומי הרשעה שנטל עצה על אבירי ישראל לאבד אותם עמד וגילה סודו של עולם מדה שהוא דומה למי שהוא ראוי להסתכל במלך וכסא בהדרו ויופיו וחיות הקדש בכרובי גבורה ובאופני שכינה כבזק מבוהל בחשמל נורא ברגיון שמוקף סביב לכסא בגישרין ובשלהביות שמתגברות ועולות בין גשר לגשר ובאבק עשן ובריח זו שהיה מעלה כל אבק גחליו שהיה מחופה ומכסה את כל חדרי היכל ערבות רקיע בערפלי גחליו וסורי"א שר הפנים עבד טוטרכיא"ל ה' גאה:
למה דומה זו לאדם שיש לו סולם בתוך ביתו לכל מי שנקי ומנוער מעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וחלול השם ועזות פנים ואיבת חנם וכל עשה ולא תעשה שומר:
אמר ר' ישמעאל אמר לי ר' נחוניא בן הקנה בן גאים אשריו ואשרי נפשו שכל מי שנקי ומנוער משמונה מדות חללו שטוטרכיא"ל ה' וסורי"א עבדו מואס בהם:
יורד ומסתכל בגאוה נפלאה ושררה משונה גאוה של רוממה ושררה של זיהיון שהן מתרגשות לפני כסא כבודו פעמים בכל יום ויום במרום מיום שנברא העולם ועד עכשיו לשבח שטוטרכיא"ל ה' מתנהג בה במרום:
The Assembly of the Sages and the Descent to the Merkavah
The Assembly of the Sages and the Descent to the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 16 recounts how Rabbi Neḥuniah ben HaQanah revealed the mysteries of the Merkavah before the Great and Lesser Sanhedrin, with Rabbi Akiva, Rabban Shimon ben Gamliel, and other sages present amid visions of fire and light. The chapter describes the sacred adjuration of Suriya, Sar ha-Panim, through one hundred and twelve invocations of divine names, by which the mystic descends and takes mastery over the Chariot.
Chapter 16
Chapter 16
Rabbi Yishmael said: When my ears heard this warning, my strength faltered. I said to him, “Rabbi, if so, there is no end to the matter, for there is no person with a soul within them who is pure and free from these eight traits.” He said to me, “Son of the proud, even so, stand and bring before me all the mighty ones of the fellowship and all the exalted ones of the assembly, and I will declare before them the hidden mysteries, the concealed wonders, and the woven fabric of the treatise upon which the perfection of the world and its refinement stand, and the axis of heaven and earth, where all the wings of the earth and the world, and the wings of the firmaments of the heights, are bound, sewn, connected, suspended, and established. And the path of the ladder of the heights, whose one head is in the earth and whose other head is above the right leg of the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).”
Rabbi Yishmael said: Immediately I stood and gathered all the Great Sanhedrin and the Lesser Sanhedrin to the third great alleyway within the House of YHVH. And I sat upon a bench of pure marble that Elisha, my father, gave me from the possessions of my mother, which she brought to him in her dowry.
And Rabban Shimon ben Gamliel came, and Rabbi Eliezer the Great, and Rabbi Elazar ben Dama, and Rabbi Eliezer ben Shammua, and Rabbi Yochanan ben Dahavai, and Chananiah ben Chakhinai, and Yonatan ben Uzziel, and Rabbi Akiva, and Rabbi Yehudah ben Baba. We came and sat before him, and all the multitude of the companions were standing on their feet, for they saw orbs of fire (Esh) and torches of light (Or) separating between them and us. And Rabbi Nechunia ben HaKanah sat and expounded before them all the matters of the Merkavah (Chariot), its descent and ascent: how one who descends descends, and how one who ascends ascends.
And when a person sought to descend to the Merkavah, he would call to Suriya, Sar ha-Panim (Prince of the Presence), and adjure him one hundred and twelve times by Tutrusiyya”y YHVH, who is called Tutrusiyya”y Tsurtak Tutrakhiyya”l Tufgar Ashruyliyya”y Zevudiyya”l Zeharrariyya”l Tanda”l Shukad Huzyya” D’hiburin Adirirun YHVH, Elohei Yisrael (God of Israel).
He must neither add to the one hundred and twelve times nor subtract from them. If he adds or subtracts, his blood is upon his own head. Rather, his mouth shall utter the names, and the fingers of his hands shall count one hundred and twelve. Immediately, he descends and holds sway over the Merkavah.
Chapter 16
אמר רבי ישמעאל כיון ששמעו אזני התראה הזאת תשש כחי אמרתי לו רבי אם כן אין לדבר סוף שאין לך אדם שהנשמה בו שנקי ומנוער משמונה מדות הללו אמר לי בן גאים ואם לאו עמוד והביא לפני כל גבורי חבורה וכל אדירי ישיבה ואומר לפניהם הרזים הסתורין הכבושין נפלאות ועריגת המסכת ששכלול העולם וסלסולו עומד עליה ושפוד שמים וארץ שכל כנפי ארץ ותבל וכנפי רקיעי מרום קשורין תפורין ומחוברין תלוין ועומדין בו ונתיב סולם מרום שראשו אחד בארץ וראשו אחד על רגל ימין כסא כבוד:
אמר רבי ישמעאל מיד עמדתי והקהלתי את כל סנהדרין הגדולה וקטנה למבוי הגדול השלישי אשר בבית ה' ואני יושב על ספסל של שיש טהור שנתן לי אלישע אבי מחפץ יולדתי שהכניסה לו בכתובתה:
ובא רבן שמעון בן גמליאל ורבי אליעזר הגדול ורבי אלעזר בן דמה ור' אליעזר בן שמוע ור' יוחנן בן דהבאי וחנניה בן חכינאי ויונתן בן עוזיאל ור' עקיבא ור' יהודה בן בבא באנו וישבנו לפניו והיו כל המון חבירים עומדין על רגליהן כי היו רואין כוביות של אש ולפידי אור שמפסיקין ביניהם ובינינו ור' נחוניא בן הקנה יושב ומסדר לפניהם את כל דברי מרכבה ירידה ועליה היאך יורד מי שיורד והיאך יעלה מי שיעלה:
וכיון שהיה אדם מבקש לירד למרכבה היה קורא אותו לסורי"ה שר הפנים ומשביעו מאה ושנים עשר פעמים בטוטרוסיא"י ה' שהיה נקרא טוטרסיא"י צורט"ק טוטרכיא"ל טופג"ר אשרויליא"י זבודיא"ל וזהרריא"ל טנדא"ל שוק"ד הוזי"א דהיבורי"ן ואדירירו"ן ה' אלקי ישראל:
שלא יוסיף על מאה ושנים עשר פעמים ולא יגרע מהם או מוסיף או גורע דמו בראשו אלא פיו יוצא שמות ואצבעות ידיו מאה ושנים עשר יספרו מיד יורד ושולט במרכבה:
The Guardians of the Seven Palaces and the Might of the Seventh Heikhal
The Guardians of the Seven Palaces and the Might of the Seventh Heikhal
Heikhalot Rabbati Chapter 17 unveils the seven heavenly palaces where Ṭoṭrusiyyay YHVH, the God of Israel, dwells chamber within chamber. At each gate stand angelic guardians—Dahaviyya’el, Qashariyya’el, Tagriyya’el, Shavuriyya’el, Paḥadiyya’el, Romiyya’el, and more—while at the entrance of the seventh Heikhal, fierce and awesome warriors armed with bows, swords, and flashing lightnings guard the Throne of Glory in terror and splendor.
Chapter 17
Chapter 17
Said Rabbi Yishmael: Thus said Rabbi Neḥuniah ben HaQanah: In the seven Heikhalot (Palaces) sits Ṭoṭrusiyyay YHVH, Elohei Yisrael (God of Israel), chamber within chamber, and at the entrance of each Heikhal and Heikhal are Shomrei HaSippim (Guardians of the Threshold), eight in number, four to the right of the lintel and four to the left of the lintel.
These are the names of the Shomrei Petaḥ (Guardians of the Entrance) of the first Heikhal: Dahaviyya’el, Qashariyya’el, Gahuriyya’el, Biztiyya’el, Ṭofhiyya’el, Dahariyya’el, Matqiyya’el, and Shaviyya’el. And some say Shiviyya’el.
These are the names of the Shomrei Petaḥ of the second Heikhal: Ṭagriyya’el, Matfiyya’el, Sarahiyya’el, ‘Arfiyya’el, Shaharariyya’el, Satriyya’el, Rag‘iyya’el, and Sahiviyya’el.
These are the names of the Shomrei Petaḥ of the third Heikhal: Shavuriyya’el, Ratzoṣiyya’el, Shalomiyya’el, Savliyya’el, Zehzehiyya’el, Hadariyya’el, and Bizriyya’el.
These are the names of the Shomrei Petaḥ of the fourth Heikhal: Paḥadiyya’el, Gevuratiyya’el, Kazuyya’el, Shekhiniyya’el, Shatqiyya’el, ‘Araviyya’el, Kafiyya’el, and ‘Anfiyya’el.
These are the names of the Shomrei Petaḥ of the fifth Heikhal: Taḥiyya’el, ‘Uzziyya’el, Gaṭiyya’el, Gaṭahiyya’el, Sa‘afriyya’el, Garfiyya’el, Gariyya’el, Dariyya’el, and Paltarriyya’el.
These are the names of the Shomrei Petaḥ of the sixth Heikhal: Romiyya’el, Qaṣmiyya’el, Gahgahiyya’el, Arsabarsaviyya’el, ‘Agruromiyya’el, Parṣiyya’el, Maḥqiyya’el, and Ṭofriyya’el.
And at the entrance of the seventh Heikhal stand upright all the Gibborim (Mighty Ones), mighty, fierce, awesome, and terrifying, lofty, swift, and rushing, with their bows drawn and sharpened swords in their hands, and lightnings flashing and issuing from the wheels of their eyes, and sparks of fire from their nostrils, and torches of coals from their mouths. They are adorned with helmets and breastplates, and spears and lances are hung upon their arms.
Chapter 17
אמר רבי ישמעאל כך אמר ר' נחוניא בן הקנה בשבעה היכלות יושב טוטרסיא"י ה' אלקי ישראל חדר בתוך חדר ובפתח כל היכל והיכל שומרי הסף שמונה ארבעה מימין המשקוף וארבעה לשמאל המשקוף:
אלה שמותם של שומרי פתח היכל הראשון דהביא"ל וקשריא"ל גהוריא"ל ובזתיא"ל טופהיא"ל ודהריא"ל מתקיא"ל ושויא"ל ואית דאמרי שיביא"ל:
אלה שמותם של שומרי פתח היכל השני טגריא"ל ומתפיא"ל סרהיא"ל וערפיא"ל שהרריא"ל וסטריא"ל רגעיא"ל וסהיביא"ל:
אלה שמותם של שומרי הפתח היכל השלישי שבוריא"ל ורצוציא"ל שלמיא"ל סבליא"ל וזהזהיא"ל הדריא"ל ובזריא"ל:
אלה שמותם של שומרי פתח היכל הרביעי פחדיא"ל וגבורתיא"ל כזויא"ל ושכיניא"ל ושתקיא"ל וערביא"ל וכפיא"ל וענפיא"ל:
אלה שמותם של שומרי פתח החמישי תחיא"ל ועוזיא"ל גטיא"ל גטהיא"ל וסעפריא"ל גרפיא"ל וגריא"ל דריא"ל ופלטריא"ל:
אלה שמותם של שומרי פתח היכל הששי רומיא"ל וקצמיא"ל גהגהיא"ל וארסברסביא"ל עגרומיא"ל ופרציא"ל ומחקיא"ל ותופריא"ל:
ובפתח היכל השביעי זקופין ועומדין כל הגבורים עריצים עזים וקפוים נוראים ומבוהלים גבוהים מהרים ולטושים מגבעות קשתותם דרוכות והן בפנים חרבות לטושות והן בידיהם וברקים טורדין ויוצאין מגלגלי עיניהם וכוביות אש מחוטמם ולפידי גחלים מפיהם וכובעים ושריונות הן מעוטרין ורמחים וחניתות תלויות להם בזרועותם:
The Fiery Horses of the Seventh Palace and the Awaited Redemption
The Fiery Horses of the Seventh Palace and the Awaited Redemption
Heikhalot Rabbati Chapter 18 describes the terrifying horses of darkness, fire, blood, hail, iron, and mist that guard the entrance to the seventh palace. Fed by coals of juniper and rivers of fire, they drink from the measure of the Kidron stream under a cloud sprinkling blood. Yet the Yordei Merkavah descend unharmed, bearing witness to visions of awe, glorifying Totrosiyyah YHVH, God of Israel, who awaits the redemption and salvation reserved for His people since the destruction of the Second Temple.
Chapter 18
Chapter 18
Their horses are horses of ḥoshekh (darkness), horses of tzalmavet (deathly shadow), horses of afelah (gloom), horses of esh (fire), horses of dam (blood), horses of barad (hail), horses of barzel (iron), horses of arafel (mist). These are horses ridden by those standing upon mangers of esh (fire), filled with coals of retamim (juniper), and they consume coals from their mangers, to the measure of forty se’ah in one mouthful, according to the measure of the mouth of each and every horse, three times the measure of the opening of the mangers of Caesarea.
And rivers of esh (fire) are beside their mangers, and all their horses drink to the measure of the conduit of mayim (waters) that is in the Kidron stream, which carries and sustains all the waters of the rains of Yerushalayim (Jerusalem). And there was a cloud above their heads, sprinkling dam (blood) above the heads of them and their horses. This is the sign and measure of the guardians of the entrance of the seventh heikhal (palace), and the horse of each and every entrance of each and every heikhal (pal Kepalace).
And all the masters of those who descend to the merkavah (chariot) ascend and are not harmed, even though they see this entire heikhal (palace) and descend in peace. They come and stand and bear witness to a vision awesome and terrifying, which is not found in any heikhal (palace) of kings of flesh and blood. They bless and praise and extol and glorify and exalt and magnify and give honor and splendor and greatness to Totrosiyyah YHVH Elohei Yisrael, who rejoices in those who descend to the merkavah (chariot). He sits and waits for each and every one of Yisrael, when they will descend in wondrous ge’ut (pride) and extraordinary serarah (authority), in ge’ut (pride) of exaltation and serarah (authority) of radiance, which are stirred before the kisseh ha-kavod (throne of glory) three times each day in the marom (height), from the creation of the world until now, for praise.
Melekh (king) upright, melekh (king) faithful, melekh (king) beloved, melekh (king) desirable, melekh (king) supportive, melekh (king) afflicted, melekh (king) humble, melekh (king) righteous, melekh (king) pious, melekh (king) holy, melekh (king) pure, melekh (king) blessed, melekh (king) proud, melekh (king) mighty, melekh (king) gracious, melekh (king) merciful, melekh (king), king of kings.
And Adon (lord) of crowns, beloved and awaited, Totrosayy YHVH Elohei Yisrael, in the measure that He awaits the ge’ulah (redemption) and the time of yeshu’ah (salvation) preserved for Yisrael after the destruction of the second house, the last. And when will the one who descends to the merkavah (chariot) descend? When will he see the ge’ut (pride) of the marom (height)? When will he hear the end of yeshu’ah (salvation)? When will he see what no eye has seen? When will he ascend and declare to the seed of Avraham, His beloved?
Chapter 18
סוסיהם סוסי חשך סוסי צלמות סוסי אפילה סוסי אש סוסי דם סוס ברד סוסי ברזל סוסי ערפל סוסים שרוכבים עליהם העומדים על אבוסי אש ומלאים גחלי רתמים ואוכלים גחלים מתוך אבוסיהם כשיעור ארבעים סאה בפה אחד לשיעור פה כל סוס וסוס שלשה כשיעור פתח מאבוסי של קיסריה:
ונהרי אש בצד אבוסיהם והיו שותים כל סוסיהם כשיעור אמת המים שיש בנחל קדרון שמוציאה ומחזקת כל מימי גשמים של ירושלים והיה שם ענן למעלה מראשם מזלף דם למעלה מראשם שלהם ושל סוסיהם וזהו סימן ומידה של שומרי פתח היכל השביעי וסוס כל פתח ופתח כל היכל והיכל:
והיו עולין כל בעלי יורדי המרכבה ואינם נזוקים אף שהיו רואים כל היכל זה ויורדים בשלום ובאים ועומדין ומעידין ראיה נוראה ומבוהלה ומה שאין בו בכל היכל של מלכי בשר ודם מברכין ומשבחין ומקלסין ומפארין ומרוממין ומהדרין ונותנין כבוד ותפארת וגדולה לטוטרוסי"א ה' אלקי ישראל ששמח ביורדי מרכבה והיה יושב ומצפה לכל אחד ואחד מישראל אימתי ירד בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום במרום ומשנברא העולם ועד עכשיו לשבח:
מלך ישר מלך נאמן מלך אהוב מלך נחמד מלך סומך מלך עלוב מלך עניו מלך צדיק מלך חסיד מלך קדוש מלך טהור מלך ברוך מלך גאה מלך גבור מלך חנון מלך רחום מלך מלכי המלכים:
ואדון הכתרים מחמד ומצפה טוטרוסא"י ה' אלקי ישראל במדה שמצפה לגאולה ולעת ישועה ששמורה להם לישראל אחר חרבן הבית השני האחרון ואימתי ירד היורד למרכבה מתי יראה בגאות מרום מתי ישמע קץ ישועה מתי יראה עין לא ראתה מתי יעלה ויגיד לזרע אברהם אוהבו:
The Seals of Passage and the Guardians of the Six Palaces
The Seals of Passage and the Guardians of the Six Palaces
Heikhalot Rabbati Chapter 19 details the mystical seals required for entry into each heavenly palace. Rabbi Ishmael teaches that each gatekeeper—Bahabiyyal, Topahiyyal, Tagriyyal, Shaburiyyal, Pachdiyyal, Zabudiyyal, and others—must be shown the proper divine and angelic seals to permit safe passage. Without them, the guardians of the sixth Heikhal strike and burn intruders, allowing only the true Yordei Merkavah (descenders to the Chariot) to ascend in peace before the Throne of Glory.
Chapter 19
Chapter 19
Rabbi Ishmael said: When you come and stand at the entrance of the first Heikhal (Palace), take two seals in your two hands, one of Totrosiyyay YHVH and one of Suriyya Sar ha-Panim (Prince of the Presence). The seal of Totrosiyyay YHVH, show it to those standing on the right, and the seal of Suriyya Sar ha-Panim, show it to those standing on the left. Immediately, Bahabiyyal Sar (Prince), who is the head of the entrance of the first Heikhal and appointed over the first Heikhal and stands to the right of the doorpost, and Topahiyyal Sar, who stands to the left of the doorpost with him, seize you and complete you and warn concerning you to Tagriyyal Sar, who is the head of the entrance of the second Heikhal and stands to the right of the doorpost, and Matpiyyal Sar, who stands to the left of the doorpost with him.
And show them two seals, one of Adrirahron YHVH and one of Ohaziyya Sar ha-Panim. The seal of Adrirahron YHVH, show it to those standing on the right, and the seal of Ohaziyya Sar ha-Panim, show it to those standing on the left. Immediately, they seize you, one from your right and one from your left, until they lead you and deliver you and complete you and warn concerning you to Shaburiyyal Sar, who is the head of the entrance of the third Heikhal and stands to the right of the doorpost, and Ratsutsiyyal Sar, who stands to the left of the doorpost with him.
And show them two seals, one of Tsurtak YHVH and one of Dahabiyuron Sar ha-Panim. The seal of Tsurtak YHVH, show it to those standing on the right, and the seal of Dahabiyuron Sar ha-Panim, show it to those standing on the left. Immediately, they seize you, one from your right and one from your left, and they lead before you, two Sarim (Princes) in front of you and two Sarim behind you, and they complete you until they lead you and warn concerning you to Pachdiyyal Sar, who is the head of the entrance of the fourth Heikhal and stands to the right of the doorpost, and Gaburtiyyal Sar, who stands to the left of the doorpost with him.
And show them two seals, one of Zabudiyyal YHVH and one of Margiyoiyyal Sar ha-Panim. The seal of Zabudiyyal YHVH, show it to those standing on the right, and the seal of Margiyoiyyal Sar ha-Panim, show it to those standing on the left. Immediately, they seize you, one from your right and one from your left, until they lead you and deliver you and complete you and warn concerning you to Tachiyyal Sar, who is the head of the entrance of the fifth Heikhal and stands to the right of the doorpost, and Uziyyal Sar, who stands to the left of the doorpost with him.
And show them two seals, one of Totrabiyyal YHVH and one of Zahapniriyyay Sar ha-Panim. The seal of Totrabiyyal YHVH, show it to those standing on the right, and the seal of Zahapniriyyay Sar ha-Panim, show it to those standing on the left. Immediately, three Sarim seize you in front of you and three Sarim behind you, and so forth.
For the guardians of the sixth Heikhal were destroying those who descend to the Merkavah (Chariot) and not those who descend to the Merkavah without permission. They were commanded concerning them and strike them and burn them and set up others in their place. And even the others who stand in their place, such is their measure: they do not fear and take it to heart to say, “Why are we burned, and what benefit do we have that we destroy those who descend to the Merkavah and not those who descend to the Merkavah without permission?” And still, such is the measure of the guardians of the entrance of the sixth Heikhal.
Chapter 19
אמר ר' ישמעאל כשאתה בא ועומד על פתח היכל הראשון טול שני חותמות בשתי ידיך אחד של טוטרוסיא"י ה' ואחד של סורי"א שר הפנים של טוטרוסיא"י ה' הראה אותו לעומדים לימין ושל סורי"א הראה אותו לעומדים לשמאל מיד בהביא"ל השר שהוא ראש פתח היכל הראשון ופקיד על היכל ראשון ועומד לימין המשקוף וטופהיא"ל שר העומד לשמאל המשקוף עמו מיד תופסין אותך ומשלימין ומזהירין עליך לטגריא"ל השר שהוא ראש פתח היכל השני ועומד מימין המשקוף ומתפיא"ל השר העומד לשמאל המשקוף עמו:
והראה אותם שתי חותמות אחד של אדריהרו"ן ה' ואחד של אוהזיי"א שר הפנים של אדריהרו"ן הראה אותו לעומדים לימין ושל אוהזי"א שר הפנים הראה אותו לעומדין לשמאל מיד תופסין אותך אחד מימינך ואחד משמאלך עד שמוליכין ומוסרין אותך ומשלימין אותך ומזהירין עליך לשבוריא"ל השר שהוא ראש פתח היכל השלישי ועומד לימין המשקוף ורצוציא"ל השר העומד לשמאל עמו:
והראה אותם שתי חותמות אחד של צורת"ק ה' ואחד של דהביורו"ן שר הפנים של צורת"ק ה' הראה אותו לעומדין לימין ושל דהביורו"ן שר הפנים הראה אותו לעומדין לשמאל מיד תופסין אותך אחד מימינך ואחד משמאלך ומוליכין לפניך שני שרים מלפניך ושני שרים מאחריך ומשלימין אותך עד שמוליכין אותך ומזהירין עליך לפחדיא"ל השר שהוא ראש פתח היכל הרביעי ועומד לימין המשקוף וגבורתיא"ל השר העומד לשמאל המשקוף עמו:
והראה אותם שני חותמות אחד של זבודיא"ל ה' ואחד של מרגיויא"ל שר הפנים של זבודיא"ל הראה לאותן העומדין לימין ושל מרגיוא"ל שר הפנים הראה לאותן העומדין לשמאל מיד תופסין אותך אחד מימינך ואחד משמאלך עד שמוליכין אותך ומוסרין אותך ומשלימין אותך ומזהירין עליך לתחיא"ל השר שהוא ראש פתח היכל החמישי ועומד לימין המשקוף ועוזיא"ל השר העומד לשמאל המשקוף עמו:
והראה אותם שני חותמות אחד של טוטרביא"ל ה' ואחד של זהפניריא"י שר הפנים של טוטרביא"ל ה' הראה אותו לעומדין לימין ושל זהפניריא"י שר הפנים הראה אותם לעומדים לשמאל מיד תופסין אותך שלשה שרים מלפניך ושלשה שרים מאחריך וכו':
מפני ששומרי היכל הששי היו משחיתין ביורדי מרכבה ולא ביורדי מרכבה שלא ברשות והיו מצוין עליהן ומכין אותן ושורפים אותם ומעמידים אחרים במקומיהם ואף אחרים העומדים תחתיהם כך היא מדתם אינם מתיראים ומעלים ללב לומר למה אנו נשרפים וכי מה הנאה יש לנו שאנו משחיתין ביורדי מרכבה ולא ביורדי מרכבה שלא ברשות ועדיין כך היא מדתם של שומרי פתח היכל הששי:
The Sixth Palace: Rabbi Neḥuniah ben HaQanah, the Seals, and the Guardians of the Merkavah
The Sixth Palace: Rabbi Neḥuniah ben HaQanah, the Seals, and the Guardians of the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 20 recounts Rabbi Ishmael’s vision in which Rabbi Neḥuniah ben HaQanah is restored from before the Throne of Glory to reveal the mystery of the true Yordei Merkavah (descenders to the Chariot). The chapter details the testing of worthiness, the seals shown at the sixth Heikhal, and the terrifying guardians Qatspia’el and Dumia’el, who strike intruders but honor those chosen to gaze upon the King and His Throne.
Chapter 20
Chapter 20
Rabbi Yishmael said: The entire fellowship said to me, “Son of the proud, you rule over the light of the Torah like Rabbi Neḥunia ben HaQanah. See if you can bring him back so that he may sit among us, for he was gazing and would tell us about those who descend to the Merkavah (Chariot) and those who do not descend to the Merkavah, who are struck by the guardians of the sixth Heikhal (Palace) but are not touched at all by the descenders to the Merkavah. What is the difference between these and those?”
Rabbi Yishmael said: Immediately, I took a cloth of fine wool, perfumed it, and gave it to Rabbi Aqiva. Rabbi Aqiva gave it to our servant, saying to him, “Go and place this cloth with a woman who has immersed but whose immersion has not been effective. If that woman comes and declares her menstrual state before the fellowship, it is known that one prohibits and the majority permits. They said to that woman, ‘Touch this cloth with the tip of the little finger of your hand, but do not press the finger upon it, only as one who takes counsel from the rolling of his eyes, pushing it away with a gesture.’”
They went and did so, and they placed the cloth before Rabbi Yishmael. He inserted into it a sprig of myrtle filled with pure balsam and placed it upon the knees of Rabbi Neḥunia ben HaQanah. Immediately, they released him from before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), where he was sitting and beholding in wondrous pride and extraordinary dominion, in the pride of exaltation and the dominion of splendor, which stir three times each day in the Merkavah (Chariot) since the world was created until now, for praise.
And we asked him, “Who are those who descend to the Merkavah and those who do not descend to the Merkavah?” He said to us, “These are human beings whom the descenders to the Merkavah take and place above themselves, seating them before them and saying to them, ‘Gaze and see, listen and write all that I say and all that we hear before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).’ But those human beings are not worthy of this. Therefore, the guardians of the entrance of the sixth Heikhal strike them. Be careful to select for yourselves worthy human beings, tested and proven companions.”
When you come and stand at the entrance of the sixth Heikhal and show the three seals of the guardians of the entrance of the sixth Heikhal to Qatspia’el, the prince whose sword is drawn in his hand, from which lightnings issue and go forth, poised over anyone who is not worthy to gaze upon the King and His throne—no creature can oppose his hand. His drawn sword cries out, saying, “Destruction and ruin!” at the right doorpost.
And one belongs to Dumia’el. But is his name Dumia’el? Is his name not Abir Gahidriha’m? Why is he called Dumia’el? Rabbi Yishmael said: Thus said Rabbi Neḥunia ben HaQanah, “Every day a Bat Qol (Heavenly Voice) goes forth from Aravot (the highest heaven) and proclaims, saying, ‘The heavenly court declares: Te’um, Bar Natsha, Zapukhi, Gashash, Ga’asat, YHVH, God of Israel, called him Dumia’el after My name. And what I see, I keephypert: keep silent; so too Dumia’el, by My permission, at the right doorpost.’ And he is with Qatspia’el, the prince, and there is no enmity, hatred, jealousy, or rivalry between them, but both are for My glory.”
Chapter 20
אמר ר' ישמעאל אמרו לי כל חבורה בן גאים אתה מושל באור של תורה כרבי נחוניא בן הקנה ראה אם החזרתו וישב אצלינו מצפיה שהיה מציץ ויאמר לנו מה הוא מיורדי המרכבה ולא ביורדי מרכבה שהן פוגעין בהן שומרי היכל הששי ולא היו נוגעין ביורדי מרכבה כל עיקר מה הפרש בין אלו לאלו:
אמר רבי ישמעאל מיד נטלתי מטלית של מילת פרח בה ונתתי אותה לרבי עקיבה ורבי עקיבה נתנה לעבד שלנו לומר לך והעמד מטלית זו אצל אשה שטבלה ולא עלתה לה טבילה והטבילה שאם תבוא אותה האשה ותאמר מדת וסתה לפני חבורה בידוע שאחד אוסר ורוב מתירין אמרו לאותה אשה געי בה במטלית זו בראש אצבע צרדה של יד ואל תדרכי ראש האצבע עליה אלא כאדם שנוטל עצה מגלגל עיניו שנפלה מדחה אותה ברמיזה:
הלכו ועשו כן והניחו את המטלית לפני רבי ישמעאל נעץ בה מורביא של הדס מלאה פלייטון ששרו באפלסמון נקי והניחוהו על ארכובותיו של רבי נחוניא בן הקנה מיד פטרוהו מלפני כסא הכבוד שהיה יושב ורואה בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום ויום במרכבה משנברא העולם ועד עתה לשבח:
ובקשנו ממנו מי הוא מיורדי מרכבה ולא מיורדי מרכבה אמר לנו אלו בני אדם שהיו לוקחין אותם יורדי מרכבה ומעמידין אותם למעלה מהם ומושיבין אותם לפניהם ואומרין להם צפו וראו והאזינו וכתבו כל מה שאני אומר וכל מה שאנו שומעין מלפני כסא כבוד ואותם בני אדם אינם הגונים לכך לפיכך היו פוגעין בהן שומרי פתח היכל הששי היו זהירין שתבררו לכם בני אדם כשרים והן מחברים הבדוקין:
כשאתה בא ועומד על פתח היכל הששי והראה שלשה חותמות של שומרי פתח היכל ששי לקצפיא"ל השר שחרבו שלופה בידו וטורדין ויוצאין ממנה ברקים והיה מעורכה על כל מי שאינו ראוי להסתכל במלך וכסא ואין כל בריה שממחה בידו וחרבו שלופה צווחת ואומרת חבל ושמד במשקוף של ימין:
ואחד של דומיא"ל וכי דומיא"ל שמו והלא אביר גהידריה"ם שמו למה נקרא שמו דומיא"ל אמר רבי ישמעאל כך אמר ר' נחוניא בן הקנה בכל יום ויום בת קול יוצאת מערבות רקיע ומכריז ואומר בית דין של מעלה כך אומרים טעו"ם ובר מנצ"ה זפוכי גש"ש געש"ת ה' אלקי ישראל קרא אותו דומיא"ל על שמי ומה שאני רואה מחריש כך דומיא"ל רשות שלי משקוף של ימין והוא אתו קצפיא"ל השר ואין לו עליו לא איבה ולא שנאה ולא קנאה ולא תחרות אלא אלו לכבודי ואלו לכבודי:
Dumiel the Prince, the Gift of Entry, and the Worthiness for the Merkavah
Dumiel the Prince, the Gift of Entry, and the Worthiness for the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 21 reveals the role of Qatspiyel and Dumiel, the guardians of the sixth palace, who test and guide the descenders to the Merkavah. Dumiel grants the mystical Doran, ensuring safe passage through all seven palaces, while teaching that only those who master Torah, Prophets, Writings, Mishnah, Halakhah, and Aggadah—and who keep every statute given at Sinai—are worthy to behold the Chariot and the Throne of Glory.
Chapter 21
Chapter 21
Zoharriel and the works of his deeds, these two seals, he who is shown to Qatspiyel and Baruniyah, he showed to Dumiyel, the Prince, upright and humble Prince. Immediately, Qatspiyel, the Prince, treads his bow and sneezes and brings you a stormy wind (Ruach Se’arah) and seats you in a chariot (Qaron) of splendor (Nogah) and sounds before you, as a measure, eight thousand myriads of horns (Qarnayim), three thousand myriads of shofars (Shofarot), and four thousand myriads of trumpets (Ḥatsotserot). And Dumiyel, the Prince, grasps the gift (Doran) and goes before you.
And what is Doran? Rabbi Yishmael said: Thus said Rabbi Neḥuniya ben HaQanah: This Doran that Dumiyel, the Prince, grasps before the chariots (Qorin) of that man who merits and descends to the Merkavah (Chariot) is not a gift (Doron) of silver or of gold, but rather they merit for that man, and they do not question him, neither in the first Heikhal (Palace), nor in the second Heikhal, nor in the third Heikhal, nor in the fourth Heikhal, nor in the fifth Heikhal, nor in the sixth Heikhal, nor in the seventh Heikhal. Rather, he shows them his seal (Ḥotam), and they leave him, and he enters.
And at the entrance of the sixth Heikhal, Dumiyel, the Prince, the guardian of the threshold on the right of the entrance of the sixth Heikhal, sits on a bench (Safsal) of pure brilliance (Yatoq Tahor), in which is the radiance (Ziv) of the luminaries (Me’orot) of the firmament (Raqia), like the covenant of the world (Berito shel Olam), Adestan, and Airan, Adestar, and Kafinu, Shmanush, Akhsenah, HaShem Elohei Yisrael. And Dumiyel, the Prince, receives him with a pleasant countenance (Sevar Panim Yafot) and seats him on a bench of pure brilliance (Yatoq Tahor) and sits at his right.
And he was saying: Two things I testify before you and warn: None descends to the Merkavah (Chariot) except one who has these two qualities: one who has read and studied Torah, Nevi’im (Prophets), and Ketuvim (Writings), and who studies Mishnayot, Halakhot, and Aggadot, and the solutions of the laws of forbidden and permitted (Asur ve-Heter); and one who fulfills the entire Torah and keeps all the warnings (Azharot) and all the statutes (Ḥuqqim) and judgments (Mishpatim) and teachings (Torot) that were spoken to Moshe at Sinai.
Chapter 21
זהרריא"ל ופעלי פעליו שני חותמות הללו הראה מי שהוא לקצפיא"ל וברוני"ה הראה לדומיא"ל השר שר ישר ועלוב מיד היה קצפיא"ל השר דורך קשתו ועטש ומביא לך רוח סערה ומושיב אותך בקרון של נוגה ומתקיע לפניך כשיעור שמונת אלפים רבבות קרנים ושלשה אלפים רבבות שופרות וארבעת אלפים רבבות חצוצרות ודומיא"ל השר תופס דורן והולך לפניך:
ומה דורן אמר רבי ישמעאל כך אמר רבי נחוניא בן הקנה רבי דורן זה שהיה דומיא"ל השר תופס לפני קורין של אותו אדם שזוכה ויורד למרכבה לא דורון של כסף או של זהב אלא שזוכין לאותו אדם ולא היו שואלין אותו לא בהיכל ראשון ולא בהיכל שני ולא בהיכל שלישי ולא בהיכל רביעי ולא בהיכל חמישי ולא בהיכל ששי ולא בהיכל שביעי אלא הוא מראה להם חותמו ועוזבין אותו ונכנס:
ובפתח היכל ששי דומיא"ל השר שומר הסף של ימין של פתח היכל ששי היושב על ספסל של יתוק טהור שבו זיו מאורות רקיע כבריתו של עולם אדסטא"ן ואיר"ן אדסטא"ר וכפינ"ו שמנו"ש עכשנ"ה ה' אלקי ישראל ודומיא"ל השר מקבל אותו בסבר פנים יפות ומושיבו על ספסל של יתוק טהור ויושב אצלו על ימינו:
והוא היה אומר שתים לפניך אני מעיד ומתרה אין היורד למרכבה אלא מי שיש בו שני מדות הללו מי שקרא ושנה תורה נביאים וכתובים ושונה משניות הלכות ואגדות ופתרון הלכות אסור והיתר ומי שקיים כל תורה כולה ושומר כל האזהרות וכל חוקים ומשפטים ותורות שנאמרו למשה בסיני:
The Seventh Palace: Dumiel, Gabriel, and the Great Seal before the Throne of Glory
The Seventh Palace: Dumiel, Gabriel, and the Great Seal before the Throne of Glory
Heikhalot Rabbati Chapter 22 describes how Dumiel the Prince and Gabriel the Scribe escort the worthy mystic before the seventh palace, where even the fierce guardians lay down their weapons. With the great seal and crown of the Divine Name, the initiate is seated among the Cherubim, Wheels, and Holy Living Beings, beholding mysteries of glory, holiness, and humility. Rabbi Ishmael recounts the hidden secrets entrusted to him by Rabbi Neḥuniah ben HaQanah, centered on the guardians of the seventh palace.
Chapter 22
Chapter 22
And if he said, “There are in me these two qualities,” immediately Dumiel, the Prince, attends to him, and Gavriel, the Scribe, writes for him the document in the siqra (record) of the qaron (chariot) of that person, stating thus: “Such and such is the Torah of so-and-so, and such and such are his deeds,” and he seeks to enter before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).
And when the guardian of the entrance of the seventh Heikhal (Palace) sees Dumiel, Gavriel, and Qatzfiel coming before the qaron (chariot) of that person who merits and descends to the Merkavah (Chariot), their faces turn pale, and they sit, for they were distressed. They loosen the drawn bows and return the sharpened swords to their sheaths. Nevertheless, he must show them the great seal and the awesome crown of A‘R Sov’R Matzugiy’H and Be‘ashpat’Sh, the Lord, God of Israel. And they bring in His glory, and they bring forth before him all kinds of music and song, and they sing and come before him until they raise him up and seat him beside the Keruvim (Cherubim), beside the Ofanim (Wheels), and beside the Ḥayyot ha-Qodesh (Holy Living Beings). And he sees wonders and might, pride and greatness, holiness and purity, awe and humility, and uprightness at that hour.
Rabbi Yishmael said: The name of all the companions is this quality for a person who has a sullam (ladder) within his house by which he ascends and descends, and there is no creature that protests against him. Blessed are You, YHVH, God, wise of mysteries and Lord of secrets, Amen, Amen.
Rabbi Yishmael said: Rabbi Shimon ben Gamliel was angry with me and said to me, “In a mere moment, like this vine of ours, Patriyai, the Lord, God of Israel, why did you commit a willful error against us, thinking that after Yonatan ben Uziel, a small man from Israel, what if he stood and came to the entrance of the seventh Heikhal (Palace)?”
Rabbi Yishmael said: Immediately, I went and was angry with Neḥuniah ben HaQanah, saying, “Why should the Prince be angry with me, giving me life?” He said to me, “Son of the proud, if for this, what is my honor over you, that I placed in your mouths Torah, Nevi’im (Prophets), and Ketuvim (Writings), Mishnah and Midrash, Halakhot and Aggadot, and rulings of Halakhot regarding what is forbidden and permitted? Had I not hidden the secrets of the Torah from you, would you have come and appeared before Him? I know why you have come. You have come only concerning the guardians of the seventh Heikhal (Palace).”
Chapter 22
ואם אמר יש בי שתי מדות הללו מיד היה דומיא"ל השר נזקק לו גבריא"ל הסופר וכותב לו את הנייר בסיקרא של קרון של אותו אדם לומר כך וכך תורתו של פלוני וכך וכך מעשיו ומבקש ליכנס לפני כסא הכבוד:
וכיון שהיו רואין אותו שומר פתח היכל השביעי לדומיא"ל וגבריא"ל וקצפיא"ל שהם באים לפני קרון של אותו אדם שזוכה ויורד למרכבה מכסיף פניהם ויושבים שהיו זעופים מתירים הקשתות הדרוכות ומחזירין החרבות הלטושות אל פדנן אף על פי כן צריך להראות להם בחותם גדול וכתר נורא של אע"ר סוב"ר מצוגיי"ה ובעשפט"ש ה' אלקי ישראל והיו נכנסין כבודו והיו מוציאין לפניו כל מיני זמר ושירה והיו מזמרין ובאין לפניו עד שמעלין אותו ומושיבין אותו אצל הכרובים ואצל האופנים ואצל חיות הקודש והוא רואה נפלאות וגבורה גאוה וגדולה וקדושה וטהרה אימה וענוה וישרות באותו שעה:
אמר רבי ישמעאל שמו כל החברים מדה זאת לאדם שיש לו סולם בתוך ביתו שעולה ויורד בו ואין כל בריה שממחה בידו ברוך אתה ה' אל חכם הרזים ואדון הסתרים אמן אמן:
אמר רבי ישמעאל זעף לי רבי שמעון בן גמליאל אמר לי כמעט רגע כגפננו זה פטריא"י ה' אלקי ישראל מפני מה היה לך שגגת זדון עמנו כסבור אחרי שיונתן בן עוזיאל אדם קטן מישראל הוא מה אם סתם ובא ועמד על פתח היכל שביעי:
אמר רבי ישמעאל מיד הלכתי וכעסתי כנגד נחוניא בן הקנה לאמר נשיא כעס למה לי חיים אמר לי בן גאים אם לזו מה כבודי עליכם שמתי בפיכם תורה נביאים וכתובים משנה ומדרש הלכות ואגדות ופיסקי הלכות אסור והיתר אלמלא סתרי תורה שגנזתי מכם כלום באתם ונראתם לפני יודע אני על מה באת לא באת אלא על שומרי היכל השביעי:
Anafiel and the Guardians of the Seventh Palace
Anafiel and the Guardians of the Seventh Palace
Heikhalot Rabbati Chapter 23 unveils the terrifying guardians of the seventh palace, whose names bear the sanctity of the King of the Universe. Rabbi Neḥuniah ben HaQanah discloses the mysteries of their names—Ḥurfaniel, Abirzahiel, Kebaphael, Aṭargiel, Sastitiel, and especially Anafiel, entrusted with the seal of heaven and earth. Unlike all others, even the hosts of the heights bow before Anafiel, whose crown covers the chambers of the heavens, making him the most beloved of the guardians.
Chapter 23
Chapter 23
Go and say to the prince, to all the guardians of the six entrances of the Heikhalot (Palaces), there is permission to mention their names and to touch them. But the guardians of the entrance of the seventh Heikhal (Palace), from their mere sound a person is terrified—where could one touch them? For each and every one of them, his name is called by the name of the King of the Universe, and I have not yet explained them. Now that you say to me, “Explain,” come and stand on your feet, each one of you. When his name comes forth from my mouth, bow down and fall on your faces immediately. Then all the mighty ones of the fellowship and all the exalted ones of the assembly stood on their feet before Rabbi Neḥunia ben ha-Qanah, and the scribes write while they fall.
These are the names of the guardians of the entrance of the seventh Heikhal (Palace): The division of ascent: Ḥurfaniel, Zehapṭeriai, YHVH, Elohei Yisrael, a prince, honored, beloved, awesome, mighty Abirzahiai, Kebaphael, YHVH, a prince, beloved, honored, awesome; Aṭargiel, YHVH; Ḥaṭrugiel; Bangael, YHVH; Ha-Shem, a prince, honored, beloved, awesome, terrifying, precious, glorified, powerful, and mighty; Sastitiel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, terrifying, precious, glorified, powerful, and mighty; Anafiel, YHVH, a prince, beloved, awesome, terrifying, precious, glorified, powerful, mighty, and strong, whose name is mentioned before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) three times each and every day in the heights, from the day the world was created until now, for praise, because the seal of the stamp of heaven and the stamp of the earth is entrusted to his hand.
And as soon as all those in the heights see him, they bow down and fall on their faces and prostrate themselves before him, which is not so in the heights. And if you say, “They bow down before Sar ha-Panim (Prince of the Presence),” no, rather, except for those standing before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), who do not bow down to Sar ha-Panim (Prince of the Presence), they bow down willingly and with permission to Anafiel, the prince, Aṭraṭas, the great Rabbi, Apimiel, Shemah, Beraṣa, YHVH, Elohei Yisrael.
These are the names of the entrance of the seventh Heikhal (Palace) of descent, those whose division is the names of Ṭufiel and Labiel: for ascent, Ṭarfiel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, who was called Abirzahai, YHVH; Dalquqiel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, who was called Lebaphael, YHVH; Yeqariel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, who was called Aṭarigiel, YHVH; Yeshishiel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, who was called Benana, YHVH; Ṭarfiel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, who was called Zohaliel, YHVH; Anafiel, Anafiel, YHVH, a prince, honored, beloved, awesome, who was called Shufsiel, YHVH, strong, upright, and mighty.
And why is his name called Anafiel? Because of the branch of crowns of crowns that is placed on his head, a canopy that covers all the chambers of the Heikhal (Palace) of Aravot (Heavens) Raqia (Firmament), like the Creator at the beginning. What is written of the Creator at the beginning? “His majesty covers the heavens” (Habakkuk 3:3). So too Anafiel, the prince, the servant who is called by the name of his Master. And why is he more beloved than all the guardians of the six entrances of the Heikhalot (Palaces)? Because he opens the entrance of the seventh Heikhal (Palace), and two hundred ninety-six faces are in all the Ḥayyot ha-Qodesh (Holy Living Beings) opposite the entrance of the seventh Heikhal (Palace).
Chapter 23
לך אמור לנשיא לכל שומרי ששה פתחי היכלות יש רשות להזכיר את שמותם וליגע בהם אבל שומרי פתח היכל השביעי ממשמע שלהם מבוהל אדם היכן יוכל ליגע בהם לפי שכל אחד ואחד מהם שמו נקרא על שם מלכו של עולם ולא פרשתי אותם עכשיו שאתם אומרים לי פרוש בואו ועמדו על רגליכם כל אחד מכם כששמו יוצא מפי כרעו ותפלו על פניכם מיד באו כל גבורי חבורה וכל אדירי ישיבה ועמדו על רגליהם לפני רבי נחוניא בן הקנה והסופרים כותבים והם נופלים:
אלה שמותם של שומרי פתח היכל השביעי הפרש של עליה חורפניא"ל זהפטריא"י ה' אלקי ישראל שר ונכבד ונחמד ונורא אבירזהיא"י כבפא"ל ה' שר ונחמד נכבד ונורא אטרגיא"ל ה' חטרוגיא"ל בנגא"ל ה' ה"ש שר ונכבד ונחמד ונורא ומבוהל ויקר ומפואר ועוז ואדיר ססטיטיא"ל ה' שר נכבד ונחמד ונורא ומבוהל ויקר ומפואר ועוז ואדיר ואמיץ ענפיא"ל ה' שר נחמד נורא ומבוהל ויקר ומפואר ועוז ואדיר ואמיץ ששמו נזכר לפני כסא כבודו שלשה פעמים בכל יום ויום במרום מיום שנברא העולם ועד עכשיו לשבח מפני מה שטבעת של חותם שמים וחותם הארץ מסורה בידו:
וכיון שהיו כל מי שבמרום רואין אותו כורעים ונופלים על פניהם ומשתטחין לפני מה שאין כן במרום ואם תאמר לפני שר הפנים משתחוים אלא חוץ מן העומדים לפני כסא הכבוד שאין משתחוים לו לשר הפנים ולפני ענפיא"ל השר הם משתחוים ברצון וברשות אטרט"ס רבי הגדול אפימיא"ל שמ"ה ברצ"ע ה' אלהי ישראל:
אלה שמותם של פתח היכל שביעי של ירידה שאלו שהפרשתו שמותם של טופיא"ל ולביא"ל עליה טרפיא"ל ה' שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא אבירזהא"י ה' דלקוקיא"ל ה' שר נכבד ונחמד ונורא שהיה נקרא לבבפיא"ל ה' יקריא"ל ה' שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא אטריגיא"ל ה' ישישיא"ל ה' שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא בנאנ"א ה' טרפיא"ל ה' שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא זוהליא"ל ה' ענפיא"ל ענפיא"ל ה' שר נכבד ונחמד ונורא שהיה נקרא שופסיא"ל ה' חזק ישר ואמיץ:
ולמה נקרא שמו ענפיא"ל מפני ענף כתרי כתרים שהיה מונח בראשו חופה ומתכסה את כל חדרי היכל ערבות רקיע כיוצר בראשית מה יוצר בראשית כתוב מקרא עליו כסה שמים הודו (חבקוק ג ג) אף ענפיא"ל השר עבד שנקרא על שם רבו כך ולמה חביב מכל שומרי ששה פתחי היכלות מפני שפותח פתח היכל השביעי ומאתים תשעים ושש פנים יש בכל חיות הקדש נגד פתח היכל השביעי:
The Five Hundred and Twelve Eyes of the Living Beings before the Seventh Palace
The Five Hundred and Twelve Eyes of the Living Beings before the Seventh Palace
Heikhalot Rabbati Chapter 24 reveals the awe of the seventh palace, where the Ḥayyot ha-Qodesh fix five hundred and twelve blazing eyes upon the mystic. Supported by Anafiel and sixty-three guardians, the descender is told: “Fear not, son of the beloved seed, behold the King in His beauty.” Before the Kisseh ha-Kavod, he beholds the radiant splendor of the Melekh, praised with a litany of titles exalting His holiness, majesty, and eternity.
Chapter 24
Chapter 24
Greater than all, five hundred and twelve eyes are in the four Ḥayyot (Living Beings) opposite the entrance of the seventh Heikhal (Palace). The faces of the form of a human, sixteen faces for each Ḥayah (Living Being), are opposite the entrance of the seventh Heikhal (Palace).
And when that man sought to descend into the Merkavah (Chariot), Anafiael, the Sar (Prince), would open the doors of the seventh Heikhal (Palace), and that man would enter and stand at the threshold of the entrance of the seventh Heikhal (Palace). And the Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings) would fix upon him five hundred and twelve eyes, and each eye of the eyes of the Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings) was split open to the measure of a great sieve of the weavers, and the appearance of their eyes was like bolts of lightning flashing forth, except for the eyes of the Keruvim (Cherubim) of Gevurah (Might) and the Ofanim (Wheels) of the Shekhinah (Divine Presence), which are like torches of Or (light) and flames of coals of Retamim (juniper).
And that man would tremble and shake and recoil and be terrified and alarmed and faint and fall backward. And Anafiael, the Sar (Prince), would support him, he and sixty-three guardians of the seven entrances of the Heikhalot (Palaces). And they would all assist him and say, “Do not fear, son of the beloved seed, enter and see the Melekh (King) in His beauty, and you will not be destroyed, and you will not be burned.”
Melekh (King) mighty, Melekh (King) majestic, Melekh (King) master, Melekh (King) blessed, Melekh (King) youthful, Melekh (King) radiant, Melekh (King) great, Melekh (King) valiant, Melekh (King) prideful, Melekh (King) knowing, Melekh (King) exalted, Melekh (King) seeker, Melekh (King) generation, Melekh (King) splendor, Melekh (King) wealth, Melekh (King) eternal, Melekh (King) ancient, Melekh (King) witness, Melekh (King) righteous, Melekh (King) radiant, Melekh (King) living, Melekh (King) gracious, Melekh (King) pious, Melekh (King) good, Melekh (King) pure, Melekh (King) upright, Melekh (King) precious, Melekh (King) salvation, Melekh (King) mighty, Melekh (King) crown, Melekh (King) glory, Melekh (King) heart, Melekh (King) taker, Melekh (King) blazing, Melekh (King) understanding, Melekh (King) bequeather, Melekh (King) enricher, Melekh (King) beautiful, Melekh (King) faithful, Melekh (King) eternal, Melekh (King) secret, Melekh (King) intellect, Melekh (King) afflicted, Melekh (King) helper, Melekh (King) humble, Melekh (King) splendor, Melekh (King) deliverer, Melekh (King) redeemer, Melekh (King) righteous, Melekh (King) exultation, Melekh (King) pure, Melekh (King) holy, Melekh (King) near, Melekh (King) praised, Melekh (King) song, Melekh (King) merciful, Melekh (King) gentle, Melekh (King) hearer, Melekh (King) tranquil, Melekh (King) serene, Melekh (King) adorned, Melekh (King) perfect, Melekh (King) sustainer, blessed is He.
And they would give him strength. Immediately, they would sound a horn from above to the Rakia (Firmament) that is over their heads, and so forth (Ezekiel 1:25). And the Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings) would cover their faces, and the Keruvim (Cherubim) and Ofanim (Wheels) would turn their faces, and he would stand, turn, and stand before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).
Chapter 24
גדולה מכלם חמש מאות ושתים עשרה עינים יש בארבע חיות נגד פתח היכל השביעי פנים של צורת אדם פנים של ששה עשר פנים יש בכל חיה וחיה נגד פתח היכל השביעי:
וכיון שהיה אותו אדם מבקש לירד במרכבה היה ענפיא"ל השר פותח דלתות היכל השביעי והיה אותו אדם נכנס ועומד על מפתן פתח היכל השביעי וחיות הקדש נושאות בו חמש מאות ושתים עשרה עינים וכל עין ועין מעיני חיות הקדש פקועה כשיעור כברה גדולה של נוצרים ומראה עיניהם כברקים ירוצצו חוץ מעיני כרובי הגבורה ואופני השכינה שהם דומים ללפידי אור ושלהביות גחלי רתמים:
והיה אותו אדם זיע ומזדעזע ומרתיע ומתבהל ונבהל ומתעלף ונופל לאחוריו והיה סומכו ענפיא"ל השר הוא וששים ושלשה שומרי שבעה פתחי היכלות והיו כולם עוזרין אותו ואומרים אל תירא בן זרע אהוב הכנס וראה מלך ביופיו ואין אתה נשחת ואין אתה נשרף:
מלך אביר מלך אדיר מלך אדון מלך ברוך מלך בחור מלך ברוק מלך גדול מלך גבור מלך גאוה מלך דעת מלך דגול מלך דורש מלך הדור מלך הוד מלך הון מלך ועד מלך ותיק מלך ועד מלך זוכר מלך זכאי מלך זהר מלך חי מלך חנון מלך חסיד מלך טוב מלך טהור מלך ישר מלך יקר מלך ישועה מלך כביר מלך כתר מלך כבוד מלך לב מלך לקיח מלך לוהט מלך מבין מלך מוריש מלך מעשיר מלך נאה מלך נאמן מלך נצח מלך סוד מלך שכל מלך עלוב מלך עוזר מלך עניו מלך פאר מלך פלט מלך פודה מלך צדיק מלך צהלה מלך צח מלך קדוש מלך קרוב מלך קלוס מלך רנה מלך רחום מלך רך מלך שומע מלך שוקט מלך שאנן מלך תאר מלך תם מלך תומך ברוך הוא:
והם נותנין בו כח מיד תוקעין קרן ממעל לו לרקיע אשר על ראשם וגו' (יחזקאל א כה) וחיות הקדש מכסים פניהם וכרובים ואופנים מחזירין פניהם והוא עומד נפנה ועומד לפני כסא כבודו:
The Daily Song of the Throne of Glory
The Daily Song of the Throne of Glory
Heikhalot Rabbati Chapter 25 unveils the sublime hymn sung daily by the Throne of Glory: a litany of praises, blessings, melodies, and exaltations that crown the King of Kings, Totrusiya YHVH Elohei Yisrael. Described as radiant, merciful, mighty, and holy, the Melekh is adorned with crowns of awe and surrounded by clouds of brightness, His glory filling heaven and earth. This cosmic song proclaims His majesty, His truth, and His eternal reign.
Chapter 25
Chapter 25
When he stands before the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), he opens and utters a shirah (song) that the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) sings every day: tehillah (praise), shirah (song), zimrah (melody), berakhah (blessing), shevach (praise), hallel (praise), qelos (laudation), todah (thanksgiving), hodiyyot (expressions of gratitude), netzoach (eternity), naggon (harmony), hegayon (meditation), gillah (joy), tzehalah (exultation), simchah (happiness), sasson (rejoicing), rannot (songs of joy), noam (pleasantness), anavah (humility), ge’avah (pride), naveh (habitation), emet (truth), tzedek (righteousness), yosher (uprightness), segullah (treasure), pe’ar (splendor), oz (strength), alutz (exultation), aloz (rejoicing), aliyyah (ascent), nachat (rest), menuḥah (repose), nechamah (consolation), shalvah (tranquility), hasheqet (quietness), shalom (peace), sha’anan (serenity), betach (security), tovah (goodness), chibbah (affection), chemlah (compassion), chen (grace), chesed (loving-kindness), yofi (beauty), to’ar (appearance), chemdah (desire), hadar (majesty), chamlat (mercy), ziv (radiance), zohar (splendor), zekhut (merit), zorach (shining), hofa’ah (appearance), ittur (adornment), nogah (brightness), or (light), anaf (branch), segoof (exalted), pela’ot (wonders), yeshua (salvation), roqeach (perfumer), memullach (refined), me’or (luminary), adirut (majesty), azirut (might), aritzut (power), koach (strength), govah (height), yeqar (honor), chazaq (strong), memshalah (dominion), amtiz (mighty), ratzuy (acceptable), romemah (exalted), zehiyon (splendor), azuz (might), gevurah (power), chug (circle), qedushah (holiness), taharah (purity), naqi’on (cleanliness), ge’avah gedolah (great pride), malkhut (kingship), hod (splendor), kavod (glory), tiferet (beauty), to Laharariya”l YHVH Elohei Yisrael, Melekh mefo’ar (King adorned) and me’uttar (crowned) with riqmei shir (embroidered songs), me’uttar (adorned) with tiferet (beauty), mehuddar (glorious) in hod (splendor) and kavod (glory) and hadar (majesty), ateret ge’avah (crown of pride), keter nora’ot (crown of awe), whose shemo (name) is pleasant to Him, and His zekhro (remembrance) is sweet, and keter hadar (crown of majesty) is His, His hodo (splendor) is comely, and His heikhalo (palace) is glorious to Him, and His meshartav (servants) make pleasant for Him, and His yesharim (upright ones) His azuzo (might) and His nifla’ot (wonders), Melekh Malkhei ha-Melakhim (King of the Kings of Kings), and Elohei ha-Elohim (God of Gods), and Adonei ha-Adonim (Lord of Lords), the nishgav (exalted) in qishrei malkhut (bonds of kingship), the muqaf (surrounded) by ananei nogah (clouds of brightness), gidd (sinew) in anaf (branch), kisseh (throne) covering shamayim (heavens) with His hodo (splendor) (Habakkuk 3:3), and His kavodo (glory) appeared from marom (on high), from His piv (mouth) the tehomot (depths) were kindled, from His to’aro (appearance) the shechaqim (skies) were scattered, and all etzim (trees) rejoice in His davar (word), and desha’im (grasses) sing in His simchato (joy):
In them, Melekh (King) ahuv (beloved) and nechmad (desired) and naqeh (pure) and ga’ah (exalted) and mitga’eh (exalting Himself) over gaim (proud ones) and mitgabber (prevailing) over all yetzurim (creatures), pe’ar (splendor) to melakhim (kings) and tehillah (praise) to bachurim (young men), anavah (humility) to aluvim (humble ones), arav (pleasant) in the pi (mouth) of all qorav (those who call Him), matok (sweet) to those who yichalu (hope) in His shemo (name), tov (good) in all derakhav (His ways), yashar (upright) in all ma’asav (His deeds), zakh (pure) in etzah (counsel) and da’at (knowledge), barur (clear) in binah (understanding) and alilah (deed), dayyan (judge) in every neshamah (soul) and ed (witness) in every davar (matter) and shofet (judge) in every davar (matter), avir (mighty) in chokhmah (wisdom) and in every raz (secret), adir (majestic) in qedushah (holiness) and taharah (purity):
Melekh emet (King of truth) and yachid (unique), Melekh zakh (pure King) in His ma’asav (deeds) and mekhalkel (sustainer) of His yetzurim (creatures), Melekh chai ve-qayam (living and enduring King), Melekh memit u-mechayyeh (King who causes death and gives life), Melekh yotzer kol berakhah (Creator of all blessing) and makhin kol tovah (Preparer of all goodness), Melekh barukh (blessed King), Melekh yachid (unique King) and nikbad (honored) and adir (majestic) and yashish (venerable), ozer (helper) and anav (humble), qadosh (holy) and tahor (pure), tzaddiq (righteous), emet (truth), yashar (upright), ne’eman (faithful), chazaq (strong), Melekh movhaq (distinguished King) who is chillul (profanation) over all qishrei ge’avah (bonds of pride) and metukkan (established) on ammudei pe’ar (pillars of splendor) in chadrei heikhal (chambers of the palace), tzofeh (watching) in mistarim (hidden things) and ro’eh (seeing) in ma’amaqim (depths) and mabbit (looking) in machashakhim (darkness) and in every maqom (place) where He is sham (there), and none can hashiv (respond) to His davar (word), and His chefetz (desire) cannot be hasir (removed), and there is no maqom (place) to nus (flee) from Him, nor to sater (hide) and lachaba (conceal) from His presence:
Timlokh le-olamim (You shall reign forever), Melekh rachum (merciful King) and chanun (gracious), solechan (forgiving) and machlan (pardoning), megalgel (rolling away) and ma’avir (removing), tithaddar (You shall be adorned) in every shir (song), titromam (You shall be exalted) on Your Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), titiqqar (You shall be honored) above all Your chemdah (desire), titqalles (You shall be praised) in all rannot (songs of joy), tishtabbach (You shall be lauded) in all teshbuchot (praises), tithallal (You shall be praised) in all tehillot (praises), titgaddal le-olamim (You shall be magnified forever), titqaddash le-olmei ad (You shall be sanctified forever and ever), Totrusiya”y YHVH Elohei Yisrael, Mi khemokha (Who is like You), Totrusiya”y YHVH Elohei Yisrael, ba’al gevurot (Master of mighty deeds) to You, Totrusiya”y YHVH Elohei Yisrael, yehalel (shall praise) Your Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) to You, yitnu (they shall give) ge’ut (pride) and rabbot oz (abundant strength) and tiferet (beauty) to You, yachazqu (they shall strengthen) to You, ya’amtzu (they shall make firm) to You, yechaddshu (they shall renew) to You, yerannenu (they shall sing) to You, yesichu (they shall speak) to You, yevarekhu (they shall bless) to You, yeshabbechu (they shall praise) to You, yeromemu (they shall exalt) to You, yefa’aru (they shall adorn) to You, yinasse’u (they shall be lifted) to You, yegaddelu (they shall magnify) to You, yehaddaru (they shall honor) to You, yehallelu (they shall praise) to You, yeqallesu (they shall laud) to You, yeqaddeshu (they shall sanctify) to You, Totrusiya”y YHVH Elohei Yisrael, meshartayikh (Your servants) yakhtiru (shall crown) ketarim (crowns) to You, and yeshiru (shall sing) to You shir chadash (new song), and yemlikhukha (shall make You reign) le-netzach netzachim (forever and ever), and tiqqra echad (You shall be called One) le-olam va-ed (forever and ever), for You are YHVH Elohei Yisrael, gibbor chil (mighty in strength) and rav le-hoshia (abundant in salvation), El chakham (wise God) for Your memshalah (dominion), chakham (wise) for Your malkhut (kingship), Barukh Atah YHVH (Blessed are You, YHVH), Chakham ha-Razim (Wise of Secrets) and Adon ha-Satarim (Lord of Hidden Things), Amen ve-Amen.
Chapter 25
כיון שעומד לפני כסא כבודו פותח ואומר שירה שכסא כבוד משורר בכל יום ויום תהלה ושירה וזמרה ברכה ושבח והלל וקלוס תודה והודיות נצוח נגון הגיון גילה צהלה שמחה וששון רננות נועם ענוה גאוה נוה אמת צדק ויושר סגולה פאר ועוז עלוץ ועלוז ועלוי ונחת ומנוחה ונחמה ושלוה והשקט ושלום שאנן בטח וטובה וחיבה וחמלה חן וחסד ויופי תואר חמדה הדר חמלת זיו זוהר זכות זורח הופע עיטור נוגה אור ענף סגוף פלאות וישע רוקח ממולח מאור אדירות עזירות עריצות כח גובה ויקר חזק ממשלה ואמיץ ורצוי רוממה וזהיון עזוז וגבורה וחוג קדושה וטהרה ונקיון גאוה גדולה ומלכות הוד כבוד ותפארת לההרריא"ל ה' אלקי ישראל מלך מפואר ומעוטר ברקמי שיר המעוטר בתפארת המהודר בהוד וכבוד והדר עטרת גאוה כתר נוראות ששמו ערב לו וזכרו מתוק וכתר הדר לו הודו נאה והיכלו מהדר לו ומשרתיו מנעימים לו וישרים עזוזו ונפלאותיו מלך מלכי המלכים ואלקי האלקים ואדוני האדונים הנשגב בקשרי מלכות המוקף בענני נוגה גיד שבענף כסה שמים הודו (חבקוק ג ג) וכבודו הופיע ממרום מפיו נתבערו תהומות מתוארו נתזו שחקים וכל עצים ישמחו בדברו וירננו דשאים בשמחתו:
בם מלך אהוב ונחמד ונקה וגאה ומתגאה על גאים ומתגבר על כל יצורים פאר למלכים ותהלה לבחורים ענוה לעלובים ערב בפי כל קוראיו מתוק למיחלי שמו טוב בכל דרכיו ישר בכל מעשיו זך בעצה ובדעת ברור בבינה ובעלילה דיין בכל הנשמה ועד בכל דבר ושופט בכל דבר אביר בחכמה ובכל רז אדיר בקדושה ובטהרה:
מלך אמת ויחיד מלך זך במעשיו ומכלכל יצוריו מלך חי וקיים מלך ממית ומחיה מלך יוצר כל ברכה ומכין כל טובה מלך ברוך מלך יחיד ונכבד ואדיר וישיש עוזר ועניו קדוש וטהור צדיק אמת וישר נאמן וחזק מלך מובהק שהוא חילול על כל קשרי גאוה ומתוקן על עמודי פאר בחדרי היכל צופה במסתרים ורואה במעמקים ומביט במחשכים ובכל מקום שהוא שם ולא להשיב על דברו וחפצו לא להסיר ואין מקום לנוס ממנו ולא לסתר להחבא מפניו:
תמלוך לעולמים מלך רחום וחנון סולחן ומחלן מגלגל ומעביר תתהדר בכל שיר תתרומם על כסא כבודך תתיקר על כל חמדתך תתקלס בכל רננות תשתבח בכל התשבחות תתהלל בכל התהלות תתגדל לעולמים תתקדש לעולמי עד טוטרוסיא"י ה' אלקי ישראל ה' מי כמוך טוטרוסיא"י ה' אלקי ישראל בעל גבורות לך טוטרוסיא"י ה' אלקי ישראל יהלל כסא כבודך לך יתנו גאות ורבות עוז ותפארת לך יחזקו לך יאמצו לך יחדשו לך ירננו לך ישיחו לך יברכו לך ישבחו לך ירוממו לך יפארו לך ינשאו לך יגדלו לך יהדרו לך יהללו לך יקלסו לך יקדשו לך טוטרוסיא"י ה' אלקי ישראל משרתיך יכתירו כתרים לך וישירו לך שיר חדש וימליכוך לנצח נצחים ותקרא אחד לעולם ועד כי אתה ה' אלקי ישראל גבור חיל ורב להושיע אל חכם לממשלתך חכם למלכותך ברוך אתה ה' חכם הרזים ואדון הסתרים אמן ואמן:
The Trial of Worthiness: Fiery Ḥashmal and the Descent to the Merkavah
The Trial of Worthiness: Fiery Ḥashmal and the Descent to the Merkavah
Heikhalot Rabbati Chapter 26 describes the awe-inspiring trial of the one who seeks to descend to the Merkavah (Chariot). The fiery Ḥashmal tests whether he is worthy, while the guardians of the sixth Heikhal confront intruders with waves of illusory waters and iron cleavers. Amidst songs of Cherubim, Seraphim, and fiery hosts, the majesty of Totrusiya YHVH Elohei Yisrael is exalted as Lord of lords, Mighty, Holy, and Faithful, renewing creation each day.
Chapter 26
Chapter 26
And I saw something like Ḥashmal (Fire-Electricity; Ezekiel 1:27), which examines and discerns whether one is worthy to descend to the Merkavah (Chariot) or not. If he is worthy to descend to the Merkavah, as soon as they say to him, “Enter,” and he does not enter, they repeat and say to him, “Enter,” and immediately he enters. They praise him, surely saying, “This is one of the descenders to the Merkavah.” But if he is not worthy to descend to the Merkavah, as soon as they say to him, “Enter,” and he enters, immediately they cast upon him thousands of iron cleavers.
Because the guardians of the entrance of the sixth Heikhal (Palace) act as if they cast upon him a thousand thousand waves of Mayim (waters), though there is not even a single drop there. If he says, “What is the nature of these Mayim?” immediately they pursue him with stoning and say, “Fool, perhaps you are from the seed of those who kissed the calf, for you are not worthy to behold the Melekh (King) and His Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory).” He does not move from there until they cast upon him a thousand thousand iron cleavers.
You perform mighty deeds, renewing new creations, His creatures renewed every day. His ministers, from Esh (fire), are swift and radiant amidst myriads, casting aside hatred, jealousy, enmity, and contention, removing anger, dispelling wrath, and strife. All that is living and good, Keruvim (Cherubim) of Your Kavod (Glory), Esh, and exalted above the Keruvim of Esh, above the Serafim (Seraphs), Serafi Lehav (fiery Seraphs) surrounding Your Kisseh (Throne), stand one to another, proclaiming, “Clear the way for the Rider in the Aravot (Heavens; Psalm 68:5),” with abundant blessing, praise, acclaim, song, thanksgiving, and glorification, splendor in whispered humility and Ḥesed (loving-kindness) to the Mighty, the Strong, the Exalted, the Pure, the Chosen, the Tested, the Valiant, the Proud, the Lofty. In their mouths is song and melody, on their tongues rejoicing. Slumber is not theirs, neither by night nor by day, but like the light of splendor, melody, and praise.
You are the Adon (Lord), the Great, the Mighty, and the Awesome, the Blessed, the Valiant, the Preeminent, the Splendid, the Enduring, the Righteous, the Steadfast, the Pure, the Upright, the Mighty, the Beloved, the Reviving, the Pleasant, the Pious, the Humble, the Redeeming, the Radiant, the Holy, the Merciful, the Guardian, the Sustainer, Slow to Anger, and Abundant in Ḥesed and Emet (truth). You are the Adon, Elohei ha-Elohim (God of gods), and Adonei ha-Adonim (Lord of lords). You are Great; to You all possessors of greatness magnify. You are Mighty; to You all possessors of might give strength. You are Awesome; to You all possessors of awe show reverence. You are Righteous; to You all possessors of righteousness ascribe justice. You are Pious; to You all possessors of piety hope. You are Holy; to You all possessors of holiness sanctify. You are Faithful; to You all possessors of faith believe.
Chapter 26
וארא כעין חשמל (יחזקאל א כז) זה נזקק ובורר אם ראוי לירד במרכבה אם לאו אם ראוי לירד במרכבה כיון שאומר לו הכנס ואינו נכנס חוזרין ואומרין לו הכנס ומיד נכנס היו משבחין אותו בודאי לומר זה מיורדי מרכבה אבל אם אינו ראוי לירד במרכבה כיון שאומרים לו הכנס והוא נכנס מיד מטילין עליו אלפים מגזרי ברזל:
מפני ששומרי פתח היכל ששי היו עושים כמי שמטילים עליו אלף אלפי גלי מים ואין שם אפילו טפה אחת אם אמר מים הללו מה טיבן מיד רצין אחריו בסקילה ואומרין ריקה שמא מזרעו של מנשקי העגל שאין אתה ראוי לראות במלך וכסאו לא זז משם עד שמטילין עליו אלף אלפים מגזרי ברזל:
אתה פועל גבורות מחדש חדשות בריותיו מחדש בכל יום ויום משרתיו מאש זריז ומזהיר בתוך רבבות זונח שנאה וקנאה איבה ותחרות מרחיק כעס מפיר קצף מריבה כל חי וטוב כרובי כבודך אש ומתגאה על כרובי אש על השרפים שרפי להב סביבות כסאך עומדים זה לזה משמיעים סולו לרוכב בערבות רוב ברכה ושבח וקלוס שיר ותודה והודיות פאר לחש ענוה וחסד לאביר לאמיץ לאדיר לברור לבחור לבחון לגבור לגאה לגבוה בפיהם שירה וזמרה בלשונם רננות תנומה אין להם לא לילה ולא יום אלא כאור נוגה זמרה והלל:
אתה הוא אדון הגדול הגבור והנורא הברוך הגבור הדגול ההדור הותיק הזכאי החסין הטהור הישר הכביר הלבוב המחיה הנחמד חסיד העניו הפודה הצח הקדוש הרחמן השומר התומך ארך אפים ורב חסד ואמת אתה הוא אדון אלקי האלקים ואדוני האדונים אתה הוא גדול לך מגדילים כל בעלי גדולה אתה הוא גבור לך מגבירין כל בעלי גבורה אתה הוא נורא לך מיראין כל בעלי יראה אתה הוא צדיק לך מצדיקין כל בעלי צדקה אתה הוא חסיד לך מיחלין כל בעלי חסידות אתה הוא קדוש לך מקדישין כל בעלי קדושה אתה הוא נאמן לך מאמינים כל בעלי אמונה:
The Four Faces of the Throne: Human, Ox, Lion, and Eagle in the Vision of Glory
The Four Faces of the Throne: Human, Ox, Lion, and Eagle in the Vision of Glory
Heikhalot Rabbati Chapter 27 reveals the exalted vision of the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), where the likenesses of man, ox, lion, and eagle proclaim the threefold kedushah before YHVH Tzevaot. Terrifying flames of fire surround the throne, as the Holy One examines hearts, humbles the proud, and raises the lowly. Each creature—human, beast, lion, and eagle—manifests divine might and awe, joining in the eternal cry: “Kadosh, Kadosh, Kadosh, Adonai Tzevaot, the whole earth is full of His glory.”
Chapter 27
Chapter 27
You are He who revealed Your sod (secret) to Moshe and did not conceal from him all Your gevurah (might). When the dibbur (speech) issues from Your mouth, the ramim (exalted ones) tremble and stand in behalah (panic), and all of them are consumed in lahabei esh (flames of fire). You are He who bochen (examines) kelayot (kidneys) and levavot (hearts) and bocher (chooses) emunim (faithful ones). You dwell in lehavat tzurah (flame of form), in lahabei esh tzar (flames of consuming fire), like a lehavat esh (flame of fire). You are He, gibbor (mighty), ga’ah (exalted) above all ge’im (exalted ones), and mitga’eh (exalting Yourself) above all, mashpil ge’im (humbling the proud) and magbiah shefalim (raising the lowly). Barukh Hu (Blessed is He).
Ga’ah (exalted) in beriyot adam (creatures of man): demut adam (likeness of man) upon Your kisseh (throne) You established, penei adam (faces of man) for them, and yad adam (hand of man) beneath their kanafayim (wings) (Ezekiel 10:8). They run ke-adam (like man) and toil ke-adam (like man), kneel and bow in shirah (song), and Your eimah (terror) reigns as Melekh (King) over them.
Ga’ah (exalted) in behamot shor (beasts of ox): demut shor (likeness of ox) upon Your kisseh (throne) You established, penei shor (faces of ox) for them. They run ke-shor (like ox), toil ke-shor (like ox), stand in their amad (station) ke-shor (like ox), and Your eimah (terror) is kadosh (holy) over them.
Ga’ah (exalted) in chayyot ari (living beings of lion): demut ari (likeness of lion) upon Your kisseh (throne) You established, penei ari (faces of lion) for them. Their she’agatam (roaring) ke-ari (like lion), their eimatam (terror) ke-ari (like lion), the zeroa uzzam (strength of their arm) ke-ari (like lion), and Your eimah (terror) is nora (awesome) over them.
Ga’ah (exalted) in ofot nesher (birds of eagle): demut nesher (likeness of eagle) upon Your kisseh (throne) You established, penei nesher (faces of eagle) for them. They are swift ke-nesher (like eagle) and soar ke-nesher (like eagle), they fly ke-nesher (like eagle), and Your eimah (terror) is tahor (pure) over them. And all of them meshaleshin (proclaim threefold) Your kedushah (holiness) with a kedushah meshuleshet (threefold holiness), as it is said: Kadosh, kadosh, kadosh Adonai Tzevaot, melo khol ha-aretz kevodo (Holy, holy, holy is YHVH of Hosts, the whole earth is full of His glory) (Isaiah 6:3).
Chapter 27
אתה הוא שגלית סודך למשה ולא כסית ממנו כל גבורתך בזמן שהדיבור יוצא מפיך היו הרמים מזדעזעין ועומדים בבהלה והיו כולם נשרפים בלהבי אש אתה הוא בוחן כליות ולבבות ובוחר אמונים אתה דר בלהבת צורה בלהבי אש צר כשלהבת אש אתה הוא גבור גאה על כל גאים ומתגאה על הכל משפיל גאים ומגביה שפלים ברוך הוא:
גאה בבריות אדם דמות אדם בכסאך קבעת פני אדם להם ויד אדם תחת כנפיהם (יחזקאל י ח) רצים כאדם ועמלים כאדם כורעים ומשתחוים בשירה ואימתך מלך עליהם:
גאה בבהמות שור דמות שור בכסאך קבעת פני שור להן רצין כשור עמלין כשור עומדין על עמדם כשור ואימתך קדוש עליהם:
גאה בחיות ארי דמות ארי בכסאך קבעת פני ארי להם שאגתם כארי אימתם כארי זרוע עוזם כארי אימתך נורא עליהם:
גאה בעופות נשר דמות נשר בכסאך קבעת פני נשר להם קלין כנשר ועופפין כנשר נסין כנשר ואימתך טהור עליהם וכולם משלשין קדושתך בקדושה משולשת כדבר שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו:
The Splendor of the Living One: Metatron’s Many Names and the Glory of Torah
The Splendor of the Living One: Metatron’s Many Names and the Glory of Torah
Heikhalot Rabbati Chapter 28 exalts the Living One of the Worlds with pairs of attributes—splendor and faith, greatness and might, purity and kindness, crown and honor—proclaiming His eternal majesty. The Ḥayyot tremble as fiery beings before the Kisseh ha-Kavod, while Metatron, called by many names, is revealed as servant of YHVH, slow to anger and great in ḥesed. Rabbi Aqiva teaches in the name of Rabbi Eliezer that the Torah’s full splendor and divine glory were not given until the building of the final Temple, when the Shekhinah would dwell among Israel.
Chapter 28
Chapter 28
The splendor (Ha-Adarot) and the faith (Ha-Emunah) to the Living One of the Worlds, the understanding (Ha-Binah) and the blessing (Ha-Berakhah) to the Living One of the Worlds, the greatness (Ha-Gedulah) and the might (Ha-Gevurah) to the Living One of the Worlds, the knowledge (Ha-Da‘at) and the speech (Ha-Dibbur) to the Living One of the Worlds, the glory (Ha-Hod) and the majesty (Ha-Hadar) to the Living One of the Worlds, the council (Ha-Va‘ad) and the antiquity (Ha-Vatiqot) to the Living One of the Worlds, the merit (Ha-Zekhut) and the remembrance (Ha-Zikkaron) to the Living One of the Worlds, the grace (Ha-Ḥen) and the kindness (Ha-Ḥesed) to the Living One of the Worlds, the purity (Ha-Toharah) and the goodness (Ha-Tov) to the Living One of the Worlds, the preciousness (Ha-Yeqar) and the salvation (Ha-Yeshu‘ah) to the Living One of the Worlds, the crown (Ha-Keter) and the honor (Ha-Kavod) to the Living One of the Worlds, the teaching (Ha-Leqaḥ) and the heart (Ha-Levav) to the Living One of the Worlds, the kingship (Ha-Malkhut) and the dominion (Ha-Memshalah) to the Living One of the Worlds, the beauty (Ha-No‘i) and the eternity (Ha-Netzaḥ) to the Living One of the Worlds, the secret (Ha-Sod) and the intellect (Ha-Sekhel) to the Living One of the Worlds, the strength (Ha-‘Oz) and the humility (Ha-‘Anavah) to the Living One of the Worlds, the splendor (Ha-Pa’ar) and the wonder (Ha-Pele) to the Living One of the Worlds, the jubilation (Ha-Tzoholah) and the righteousness (Ha-Tzedeqah) to the Living One of the Worlds, the praise (Ha-Qallos) and the holiness (Ha-Qedushah) to the Living One of the Worlds, the exultation (Ha-Renanot) and the mercy (Ha-Raḥamim) to the Living One of the Worlds, the tranquility (Ha-Sheqet) and the peace (Ha-Sha’anan) to the Living One of the Worlds, the laudation (Ha-Tehillah) and the glory (Ha-Tiferet) to the Living One of the Worlds.
Who can recount one of a thousand thousand thousands and ten thousand ten thousands of Your mighty acts, O King of kings of kings, blessed is He? For the Ḥayyot (Living Beings) stand and are established before You; a thin silence (Demamah Daqqah), they are fire, walking fire, pure fire, and they tremble, fire from fire, lest they be consumed in the flames of fire. You have surrounded them, You have encircled them, beside them are hidden ones (Tzefunim) in Your midst, meditating on the secret (Sod) and intellect (Sekhel), helpers of strength (Ozeri ‘Oz), wrapped in glory (Hod). No eye can behold where Your spear is, for You are King and Holy, able to know Your deeds and to probe Your mighty acts. How many cannot see—Aleph, Bet, Gimel, and so all of them—Metatron, whose name is called by eight names: Margiwa’el is his name, Giyotziya’el is his name, Ziyotziya’el is his name, Aḥiyay’el is his name, Kiywa’el is his name, Yahway’el is his name, Ozhayyah is his name, Ozhyaha’el is his name, Segansaga’el is his name, Segadiya’el is his name, Segansiyariyah is his name, Segansaga’el is his name, and out of love, Segansoyla, for they loved them in the heights, they called them in the camps of the holy ones (Qedoshim), Metatron, servant of YHVH, slow to anger and great in kindness (Ḥesed). Blessed is the Knower of Secrets (Ḥakham Ha-Razim) and the Lord of Lords (Adon Ha-Adonim) and the Hidden Ones (Ha-Seterim). Amen, Amen, Selah, Selah.
Rabbi Yishmael said: Thus said Rabbi Aqiva in the name of Rabbi Eliezer the Great: From the day the Torah was given until the last House (Beit) was built, the Torah was given—its splendor (Hadar), its preciousness (Yeqar), its greatness (Gedulah), its honor (Kavod), and its glory (Tiferet), its awe (Eimah), its fear (Paḥad), and its dread (Yir’ah), its pride (Ge’ut), its majesty (Ga’on), its strength (‘Oz), its power (‘Azuzah), and its honor (Kavod) were not given until the last House was built, for the Shekhinah (Divine Presence) did not dwell in it.
Chapter 28
האדרת והאמונה לחי העולמים הבינה והברכה לחי העולמים הגדולה והגבורה לחי העולמים הדעת והדבור לחי העולמים ההוד וההדר לחי העולמים הועד והותיקות לחי העולמים הזכות והזכרון לחי העולמים החן והחסד לחי העולמים הטהרה והטוב לחי העולמים היקר והישועה לחי העולמים הכתר והכבוד לחי העולמים הלקח והלבוב לחי העולמים המלכות והממשלה לחי העולמים הנוי והנצח לחי העולמים הסוד והשכל לחי העולמים העז והענוה לחי העולמים הפאר והפלא לחי העולמים הצהלה והצדקה לחי העולמים הקלוס והקדושה לחי העולמים הרננות והרחמים לחי העולמים השקט והשאנן לחי העולמים התהלה והתפארת לחי העולמים:
מי יוכל להגיד אחת מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות גבורתיך מלך מלכי המלכים ברוך הוא שהחיות נצבות ועומדות לפניך דממה דקה הן אש הלוכן אש דכורא והן מתיראין אש מאש שמא ישרפו בלהבי אש סבבתן לך הקפתן לך אצלם צפונים בקרבך הוגים בסוד ושכל עזורי עוז עטופי הוד עין לא תשור איה חניתך כי מלך וקדוש אתה שיכול לדעת את מעשיך ולחקור את גבורתיך כמה שאין יכול לראות אלף בית גימל וכן כולם מטטרו"ן שנקרא שמו על שמונה שמות מרגיוא"ל שמו גיותיא"ל שמו זיותיא"ל שמו אחיהיא"ל שמו כייוא"ל שמו יהויא"ל אוזהי"ה אוזיהא"ל סגנסגא"ל סגדיא"ל שמו סגנסיירי"ה סגנסגא"ל שמו ומתוך אהבה סגנסויל"ה שהיו אוהבים אותם במרום היו קוראים אותם במחנות קדושים מטטרו"ן עבד ה' ארך אפים וגדל חסד ברוך חכם הרזים ואדון האדונים והסתרים אמן אמן סלה סלה:
אמר ר' ישמעאל כך אמר ר' עקיבא משום ר' אליעזר הגדול מיום שנתנה תורה עד שנבנה הבית האחרון תורה נתנה הדרה יקרה גדולתה וכבודה ותפארתה אימתה פחדה ויראתה עשרה גאותה וגאונה עוזה ועזוזה וכבודה לא נתנו עד שנבנה בית אחרון לא שרתה בה שכינה:
Israel’s Complaint and God’s Response: Torah, the Chosen House, and the Desire of Souls
Israel’s Complaint and God’s Response: Torah, the Chosen House, and the Desire of Souls
Heikhalot Rabbati Chapter 29 presents Israel’s lament before their Father in Heaven over suffering and exile, and God’s response of love and acceptance. He commands them to engage in Torah and His chosen house, declaring Himself the Master of Wonders, Mighty Deeds, and Miracles. God opens His treasuries and invites Israel to declare their desires—Torah in abundance, Halakhah multiplied like dust, and wisdom spread like the sand of the sea. This chapter reveals the intimate dialogue between Israel’s yearning and the Divine heart.
Chapter 29
Chapter 29
Israel stood to pour out their complaint before their Father in Heaven, saying: Many troubles have You brought upon us, great toil and a heavy burden. You said to us, “Build Me a house (bayit),” yet even as you build, engage in Torah (Torah). This is the response of His servants:
For a great cessation was yours from the exiles, and I yearned, when shall I hear words of Torah from your mouths? For you did not act rightly, as you took from My glory (kavod), and I was angered against you, and I arose and brought destruction upon My city, upon My house (bayit), and upon My children, an annihilation. And I did not act rightly when I stood against you and sealed a decree (gezer din) against you, surely one that would stand forever and for all eternities (olam va-ed). And it would have been for Me a contention, a measure without end, whether one, two, ten, or thirty, even if in might up to a hundred, and it would have gone on. But you reproved Me, and you acted rightly; I have accepted your reproof.
For the sighs of Israel are sweet to Me, and they have covered that yearning. Your words have entreated My ears, and the sayings of your mouths are received. You, engage in My chosen house (bayit bechirati), and let Torah not depart from your mouths. I am the Master of Wonders (ba’al niflaot), I am the Master of Separations (ba’al perishut), I am the Master of Marvels and Miracles (ba’al pele ve-nissim), I am called the Master of Mighty Deeds (ba’al gevurot) before Me. Miracles (nissim) and wonders (tomehin) tremble before My Throne (kisseh ha-kavod). Who has preceded Me that I have not repaid? Who has called to Me that I have not answered? Declare before Me My desires (mish’alotai).
My chambers of treasure (bati genzai) and My storehouses (bati otzarotai), and nothing is lacking in them. Declare your desires (mish’aloteichem) and the yearnings of your souls (ta’avot nafsheichem), and they shall be done immediately. For there is no moment like this moment, when My soul (nafshi) lingered until I saw you, and there is no time like this time, when your love clung to My heart.
I know what you seek, and My heart has recognized what you desire. You seek abundant Torah (Torah merubah), a multitude of teachings (hamon limudim), and a wealth of traditions (rov shemu’ot). You await to inquire of Halakhah, you yearn to draw near, to increase Torah (Torah), to wondrously multiply understanding (tushiyah), hills upon hills (giva’ot giva’ot), to make marvelous the Talmud in the streets and sharp discourse (pilpul) in the marketplaces, to multiply Torah like the sand of the sea (chol ha-yam) and Halakhot like the dust of the earth (afrot tevel).
Chapter 29
עמדו ישראל לשפוך תרעומת לפני אביהם שבשמים לומר צרות הרבה הפלת עלינו טורח גדול ומשאוי גדול אמרת לנו בנו לי בית אף על פי שאתם בונים עסקו בתורה זו תשובת עבדיו:
כי בטלה גדולה היתה לכם מן הגליות והייתי מתאוה מתי אשמע דברי תורה מפיכם כי אתם לא עשיתם יפה שלקחתם מכבודי וכעסתי עליכם ועמדתי ועשיתי על עירי ועל ביתי ועל בני כלה ואני לא עשיתי יפה שעמדתי לנגדכם וחתמתי עליכם גזר דין בודאי שהיה עומדת לעולם ולעולמי עולמים ותהא לי תחרות מדה שאין להם ארך או שתים או עשר או שלשים אם בגבורות עד מאה והלכה לה אלא שאתם הוכחתם אותי אתם יפה עשיתם קבלתי עלי תוכחתם:
כי ערבה עלי אנחות ישראל וכסתה אותו תאוה נתחננו באזני דבריכם ומתקבלים אמרי פיכם אתם עסקו בבית בחירתי ותורה מפיכם לא תמוש בעל נפלאות אני בעל פרישות אני בעל פלא ונסים אני נקרא בעל גבורות לפני מתרגשות נסים ותמהין לפני כסאי מי הקדימני ולא שלמתי מי קראני ולא עניתיו אמרו לפני משאלותי:
בתי גנזי ובתי אוצרותי ואין כל דבר חסר בהם אמרו משאלותיכם ותאות נפשיכם מיד תעשה כי אין עת כעת הזה ששהה נפשי עד שראיתי אתכם ואין זמן כזמן הזה שדבקה אהבתכם בלבי:
אני יודע מה אתם מבקשים ולבי הכיר מה אתם מתאוים תורה מרובה אתם מבקשים והמון למודים ורוב שמועות לשאול הלכה אתם מצפים ולהמקרב אתם מחמדין להרבות תורה להפלאות תושיה גבעות גבעות להפליא תלמוד בחוצות ופלפול ברחובות להרבות תורה כחול הים והלכות כעפרות תבל:
The Seal of Torah Authority and the Crown of Kingship in the Heikhalot
The Seal of Torah Authority and the Crown of Kingship in the Heikhalot
Heikhalot Rabbati Chapter 30 reveals the secret of the Seal and the Awesome Crown, by which Israel establishes assemblies, expounds Torah, and binds crowns of kingship upon their heads. Through this mystery, kings and princes bow before them, Torah shines like the Star of Venus, and decrees go forth to the nations. The chapter portrays Israel as “those who justify the many,” from whom new ordinances and wisdom flow, while warning that if this secret is revealed, the small will be as the great, and the fool as the wise.
Chapter 30
Chapter 30
To establish assemblies at the gates, to expound what is forbidden and what is permitted, to render impure with them the impure, and to purify with them the pure, to validate with them the valid, and to disqualify with them the disqualified, to recognize through them the living, to instruct the excommunicated what they should do, to bind bonds upon your heads and crowns of kingship, to compel kings to bow down to you, and to refine princes to prostrate before you, to elevate your name in every firmament, and your renown in the cities of the sea, to make your faces shine like the rising of the day, and the space between your eyes like Kokhav ha-Nogah (the Star of Venus). And if you merit this Ḥotam (Seal) to wield the Keter (Crown) among the people of the earth, there shall be no fool or simpleton among you, nor shall a dullard be found among you.
You rejoice, while the servants of idols tremble. This Raz (Secret) is one of the secrets issuing from the treasury of the voice of your assembly, like the calves of the Merkavah (Chariot), not with toil, not with labor, but through the Name of this Ḥotam (Seal) and the remembrance of the Keter Nora (Awesome Crown). Desire is desired for you, and anxiety is anxious for you. Many have died from your sighs, and their souls departed at the sound of your voice.
Wealth and riches increase upon you; the great ones of the world cleave to you. The family from which you take a wife is sheltered on all sides. The one blessed by you is blessed; the one praised by you is praised. You are called “those who justify the many” and “those who purify creatures.” New ordinances issue from you, and the passage of years is ordered by the stratagem of your wisdom.
By your hands, princes are heeded; by your word, heads of the courts stand. You appoint the heads of exiles; judges of towns act by your authority. Decrees for the world issue from you, and none dispute them. A great war was waged by the nations, the servants of the great accuser, the Malakhei ha-Shareit (Angels of Service). This is their response:
This Raz (Secret) shall not depart from your treasury, nor the hidden stratagem from your storehouses. O El (God), who guards them, O Pari El (Fruitful God), let not deception be seen among the sons of men from our words, from our generations in the Torah, with a measure that requires no toil. But from the generations hence, they shall establish it with labor and great affliction. This is your honor, and this is your splendor, when they praise and arrange before you, reciting with a whole heart, supplicating to you with a willing soul. May what we have recited stand in our hands, and may what we have studied be upheld in our hands. May all that our ears hear take hold, and may the paths of Talmud (Study) heard from the mouth of the master strengthen our hearts. But if this Raz (Secret) goes forth before you, the small shall be as the great, and the fool as the wise. This is the response of His servants.
Chapter 30
להושיב ישיבות בשערי לפרש מהם אסור והתר לטמא בהן את הטמא ולטהר בהן את הטהור להכשיר בהן את הכשר ולפסול בהן את הפסול להכיר בהן את החיים להורות לנדות מה יעשו לקשור קשרים בראשיכם ועטרות מלכות לכוף מלכים להשתחות לכם ולזקק רוזנים להשתטח לפניכם להפקיע שמכם בכל כיפה וזכרכם בכרכי הים להאיר פניכם כזריחת היום ובין עיניכם ככוכב הנוגה ואם תזכו לחותם זה להשתמש בכתר עם הארץ לא יהיה בכם וכסיל וטפש לא ימצא בכם:
אתם שמחים ומשרתי עצבים שרז זה אחד מן הרזים היוצאים מבית גנזי קול ישיבת שלכם כעגלי מרכבה לא בעמל לא ביגיעה אלא בשם חותם זה ובזכרון כתר נורא התאוה תאוה לכם והדאגה דאגה לכם רבים מתו מאנחותיכם ויוצא נשמתם על שמע קולכם:
עושר וממון מתגבר עליכם גדולי עולם ידבקו בכם משפחה שאתם נושאים ממנה וחסות מכל צדדיה המתברך בכם מבורך המשתבח בכם משובח מצדיקי רבים נקרין מזכי בריות קורין אתכם קביעות חדשים מכם יצא ועבור שנים מערמת חכמתכם:
על ידיכם נשיאים נשמעים על פיכם אבות בית דין עומדים ראשי גליות אתם מעמידין שופטי עיירות מרשות שלכם תקנות עולם מכם תצא ואין מי חולק עליה מלחמה רבה נלחמו עמי משרתי קטיגור גדול מלאכי השרת זה תשובה שלו:
רז זה אל יצא מבית גנזיך וסתר ערמה מאוצרותיך אל השם בשמרם פארי אל תראה תרמה בני אדם מדברותינו מגיע מדורותינו בתורה במדה שאין יגעין ובאין מן הדורות ואילך יקימוה בעמל ובתשנוק גדול זהו כבודך וזהו תפארתך כשהן משבחין וסודרין לפניך קורין בלבב שלם לך מתחננים בנפש חפצה יעמוד בידינו מה שקרינו ותקיים בידינו מה ששנינו יתפשו כל מה שישמעו אזנינו יחזק לבבינו נתיבות תלמוד ששמעו מפי הרב אבל אם רז זה יצא לפניך נשוו קטן כגדול וכסיל כחכם זה תשובת עבדיו:
Metatron Enthroned: The Secret of the Seventh Palace and the Voice of Israel
Metatron Enthroned: The Secret of the Seventh Palace and the Voice of Israel
Heikhalot Rabbati Chapter 31 unveils the hidden mystery reserved from eternity, revealing the exaltation of Ḥanokh as Metatron, enthroned beside the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) as the “Lesser Lord.” Rabbi Akiva recounts the heavenly liturgy where the Ḥayyah named “Israel” proclaims the Shema, shaking the Ofanim and Keruvim, while the Divine decree withholds the Shekhinah from the Holy of Holies. This chapter reveals cosmic authority, the mysteries of Torah, and the role of Metatron in guiding the heavenly hosts.
Chapter 31
Chapter 31
El, servants of El, workers of El, do not trouble Me concerning this matter. A raz (secret) issues forth from the house of My treasures, and a seter (mystery) of cunning from My storehouses, to a beloved people I reveal them. Hidden from the days of eternity and from the days of Bereshit (Beginning), they are prepared for them, and it did not arise in My heart to deliver them to all these generations from the days of eternity until now. For this generation it was reserved to be preserved until the end of all generations, for they have gone out from evil to evil, and Me they have not known (Jeremiah 9:2). The exiles slipped from their hearts, and the words of Torah were hard to them like copper and iron. It is fitting to use it to bring Torah like mayim (waters) among you and like shemen (oil) in your bones. Thus were Israel: My anger burned against them, and I struck them, and the hills trembled, and their corpses were like refuse in the streets of the land (Isaiah 5:25).
In what shall we be pleased? In what shall we be comforted? Or what good measure is in the house of My treasures that we may be comforted? For I looked and saw silver and gold with My people, silver and gold in the world, precious stones and pearls with My people, precious stones and pearls in the world. But what does the world lack? This raz (secret) and this seter (mystery) that are not in the world—a measure of ge’ah (pride) that the children may take pride in it.
Said Rabbi Akiva: I heard a qol (voice) issuing from beneath the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), saying, And what was it saying? “I took him, I seized him, I appointed him—this is Ḥanokh son of Yared, whose name is Metatron.” And I took him from among humanity and made for him a kisseh (throne) corresponding to My kisseh (throne). And what is the measure of that kisseh (throne)? A thousand thousands of myriads of parsangs of esh (fire). And I delivered seventy mal’akhim (angels) corresponding to the seventy nations, and I appointed in his hand all the pamalya (retinue) of above and all the pamalya (retinue) of below. And I arranged for him all the orders of Bereshit (Beginning), and I set his name as Adonai ha-Qatan (the Lesser Lord), whose name in gematria is seventy-one. And I gave him ḥokhmah (wisdom) and binah (understanding) more than all the mal’akhim (angels), and I made his greatness greater than all the mal’akhei ha-sharet (ministering angels).
Said Rabbi Akiva: Every day a single mal’akh (angel) stands in the midst of the raqia (firmament) and opens, saying, “YHVH is King,” and all the host of marom (the heights) answer after him until it reaches “Bless Him.” When it reaches “Bless Him,” there is a single ḥayah (living being) whose name is Yisrael, and engraved on her forehead is “My people are Mine.” She stands in the midst of the raqia (firmament) and says, “Bless YHVH, the Blessed One.” And all the sarei ma‘alah (princes of the heights) answer after her, “Blessed is YHVH, the Blessed One, forever and ever.” Before she finishes her words, the Ofanim (Wheels) quake and tremble, shaking all the world, and say, “Blessed is the Kavod (Glory) of YHVH from His place.” And that ḥayah (living being) stands in the midst of the raqia (firmament) until all the sarei ma‘alah (princes of the heights) and tafsarim (officers) and battalions and all the camps tremble, and each one in his place says to the ḥayah (living being), “Shema Yisrael, YHVH Eloheinu, YHVH Eḥad” (Hear, O Israel, YHVH our Elohim, YHVH is One) (Deuteronomy 6:4).
Said Rabbi Yishmael: Thus said Rabbi Akiva in the name of Rabbi Eliezer the Great: Our ancestors did not accept to place stone upon stone in the Heikhal (Palace) until they compelled the King of the Universe and all His servants, and they attended to them and revealed to them the sod (secret) of Torah—how they should make it and how they should use it. Immediately, the Ruaḥ ha-Qodesh (Holy Spirit) appeared from the great entrance which is in the House of YHVH, for the Shekhinah (Divine Presence) did not descend nor dwell in the House of the Holy of Holies because of the decree. And when they saw the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) uplifted and standing between the Ulam (Porch) and the Mizbeaḥ (Altar), even though the gate was built.
Chapter 31
אל משרתי אל עבדי אל תטריחו לפני בדבר זה רז יוצא מבית גנזי וסתר ערמה מאוצרותי לעם אהוב אני מגלה אותם להם גנוז מימות עולם ומימי בראשית להם מתוקן ולא עלה על לבי לתנותם לכל הדורות הללו מימות עולם ועד עכשיו לדור זה היה שמור להשתמר בו עד סוף כל הדורות כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו (ירמיה ט ב) שנשמטו מלבן הגליות והיו דברי תורה קשים כנחשת וכברזל להם ראוי להשתמש בו להביא תורה כמים בקרבכם וכשמן בעצמותיכם כך היו ישראל שחרה אפי בו והכתיו ורגזו הרים והיתה נבלתם כסוחה בארץ חוצות (ישעיה ה כה):
במה ארצנו במה אנחמנו או מה מדה טובה בבית גנזי ואנחמנו כי צפיתי וראיתי כסף וזהב עמי כסף וזהב בעולם אבנים טובות ומרגליות עמי אבנים טובות ומרגליות בעולם אבל מה חסר העולם רז זה וסתר זה שאינו בעולם מדה של גאוה שיתגאו בו בני:
אמר ר' עקיבא שמעתי קול יוצא מתחת כסא הכבוד אומר ומה היה אומר לקחתיו אחזתיו פקדתיו זה חנוך בן ירד ששמו מטטרו"ן ונטלתי אותו מבני אדם ועשיתי לו כסא כנגד כסאי וכמה שיעור של אותו כסא אלף אלפי רבבות פרסאות של אש ומסרתי שבעים מלאכים כנגד שבעים אומות ופקדתי בידו כל פמליא של מעלה וכל פמליא של מטה וסדרתי לו כל סדרי בראשית ושמתי שמו אדנ"י הקטן ששמו בגימטריא שבעים ואחד ונתתי לו חכמה ובינה יותר מכל המלאכים ועשיתי לו גדולה יותר מכל מלאכי השרת:
אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד עומד באמצע הרקיע ופותח ואומר ה' מלך וכל צבא מרום עונין אחריו עד שמגיע לברכו כיון שמגיע לברכו חיה אחת יש ששמה ישראל וחקוק על מצחה עמי לי עומד באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל שרי מעלה עונין אחריה ברוך ה' המבורך לעולם ועד עד שלא יגמור דבריו רועשים ורועדים האופנים ומרעידים את כל העולם ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ואותה חיה עומדת באמצע הרקיע עד שרועדים כל שרי מעלה וטפסרים וגדודים וכל המחנות וכל אחד ואחד בעמדו אומר לחיה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (דברים ו ד):
אמר ר' ישמעאל כך אמר ר' עקיבא משום ר' אליעזר הגדול לא קבלו עליהם אבותינו לשום אבן על אבן בהיכל עד שכפו למלכו של עולם וכל משרתיו ונזקקו להם וגילה להם סודה של תורה היאך יעשוהו והיאך ישתמשו בו מיד הופיע רוח הקדש ממבוי הגדול אשר בבית ה' שלא ירדה ולא שרתה שכינה בבית קדשי הקדשים מפני הגזרה וכיון שראו את הכסא הכבוד שנתסלסל ועמד בין האולם והמזבח שאף על פי שער בנוי:
Metatron, Zerubbavel, and the Hidden Messiah: Vision of the Second Temple
Metatron, Zerubbavel, and the Hidden Messiah: Vision of the Second Temple
Heikhalot Rabbati Chapter 32 recounts the vision of Zerubbavel ben Shealtiel at the Foundation Stone of the Second Temple. Standing between the Ulam and the Mizbeaḥ, the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory) is revealed, and Metatron, Sar Tzeva YHVH, discloses the hidden Messiah—Menachem ben Amiel of the house of David, concealed in Rome until the time of the End. This mystical chapter intertwines Temple glory, Torah, and eschatological hope.
Chapter 32
Chapter 32
It was not built but rather the form of the stone of Shetiyyah (Foundation Stone), forms standing to perfect upon them the Ulam (Porch) and the Mizbeach (Altar) and the entire Bayit (House). And when our fathers saw the Kisseh ha-Kavod (Throne of Glory), which was whirling from within it and standing between the Ulam and the Mizbeach and to the Malkhut (Kingship) of the world, immediately they fell upon their faces. And at that hour it was said (Haggai 2:9): Great shall be the kavod (glory) of this Bayit (House), the latter, more than the first.
For the first Mikdash (Temple) did not require Me or My sons with this voice, nor all My servants, nor My Kisseh (Throne). And behold, My sons, why do you fall upon your faces? Stand and return before My Kisseh in the measure that you sit in the Yeshivah (Session) and grasp the Keter (Crown) and receive the Chotam (Seal) and learn the Chotam and learn this Sefer Torah (Scroll of the Law), how you shall inquire of it and how you shall serve with it, for it elevates the pathways of your hearts.
They were gazing with their hearts in the Torah; immediately Zerubbavel ben Shealtiel responded on the fourth of the seventh month, the month of the Chagim (Festivals), and he stood upon his feet as a Turgeman (Interpreter) and was expounding the Shemot (Names) as a Turgeman.
And Zerubbavel said: Hasten to me, where is the Tzur Olamim (Rock of Eternity)? And He answered me from the doors of Shamayim (Heavens) and said to me: You are Zerubbavel. And I said, and He answered and spoke to me as a man speaks to his friend, and He spoke to me many upright words.
And I said to Him: Who are You, Adonai? And He said to me: I am Metatron, Sar Tzeva YHVH (Prince of the Host of YHVH), and He placed my name as His name. And He showed me a man like a youth, beautiful and adorned, and He said to me: Metatron, this is Mashiach YHVH (Messiah of YHVH), and this one was born to the house of David, and YHVH hid him to be a Nagid (Leader) over Yisrael. And this is Menachem ben Amiel, and this one was born in the house of Nevukhadnetzar, and a Ruach (Spirit/Wind) carried him and placed him in Ninveh, city of blood, which is Romi (Rome), until the time of the Ketza (End).
Chapter 32
לא בנו אלא צורת אבן שהם צורות עומדות לשכלל עליהם האולם והמזבח וכל הבית כלו וכיון שראו אבותינו את כסא הכבוד שסלסול מתוכו ועומד בין האולם ולמזבח ולמלכו של עולם מיד נפלו על פניהם ועל אותה שעה אמר (חגי ב ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון:
שמקדש הראשון לא נזקקתי לי ולבני בקול זה ולכל משרתי ולכסאי והלואי בני למה אתם נופלים על פניכם עמדו ושבו לפני כסאי במדה שאתם יושבים בישיבה ותפשו כתר וקבלו חותם ולמדו חותם ולמדו ספר תורה זה היאך תדרשוהו והיאך תשמשו בו כי היא מעלין נתיבות לבבכם:
היו צופין לבבכם בתורה מיד נענה זרובבל בן שאלתיאל בארבעה וארבעה לחדש השביעי לחדש החגים ועמד על רגליו כתורגמן והיה מפרש שמות כתורגמן:
ויאמר זרובבל בהל לכי עלי איה צור עולמים ויענני מדלתות שמים ויאמר אלי אתה הוא זרובבל ואומר אני ויען וידבר אלי כאשר ידבר איש אל רעהו וידבר אלי דברי נכחים הרבה מאד:
ואומר לי מי אתה אדנ"י ויאמר אלי אני מטטרו"ן שר צבא ה' וישם שמי כשמו ויראני איש כתינוק יפה ומיופה ויאמר אלי מטטרו"ן זהו משיח ה' וזה נולד לבית דוד ויצפנהו ה' להיות נגיד על ישראל וזהו מנחם בן עמיאל וזהו נולד בבית נבוכדנצר וישאהו רוח וישימהו בננוה עיר הדמים היא רומי עד עת קץ:
The Imprisoned Messiah: Menaḥem ben Amiel and the Trials Before Redemption
The Imprisoned Messiah: Menaḥem ben Amiel and the Trials Before Redemption
Heikhalot Rabbati Chapter 33 reveals the hidden sufferings of Menaḥem ben Amiel, the Messiah imprisoned for eight years, scorned by Israel, and disfigured as foretold in Isaiah 52:14. Guarded by Metatron and Mikhael, his trial purges a generation of faithless leaders until the sleepers of the dust rise in his defense, fulfilling Daniel 12:2 and heralding the final redemption.
Chapter 33
Chapter 33
And I asked, “What are the signs that Menaḥem ben Amiel will perform?” And he said to me, “Meṭaṭron and Mikhael, one year before the week, the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) sends a messenger to Yisrael in confidence, in peace, in joy, in exultation, and in jubilation. But that generation is poor, having no merit, yet they stand and act arrogantly against them, despising them in the markets and in the streets, calling them robbers and apostates, and speaking about him words that the ear cannot bear to hear.
At that hour, the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) said thus: “They have not yet endured their servitude, yet they seek more.” The Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) becomes angry and imprisons the Mashiḥ (Messiah) for eight precise years, corresponding to the eight days of milah (circumcision). Just as an infant of eight days that has not been circumcised is not worthy to enter the congregation, so too during those years that the Mashiḥ (Messiah) is imprisoned, the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) hides His face from him.
Then the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) gives Yisrael greater freedom of speech against him, and they say to one another, “Know that this man was errant and led Yisrael astray. Did Pharaoh imprison Mosheh, that this messenger should be imprisoned?”
In the first year that he is imprisoned, they proclaim against him in all the towns of Yisrael, and the mighty ones of Torah and the mighty ones of sustenance gather against him, conspiring in a qanunṭia (conspiracy) and disfiguring his appearance, as it is said, “So marred was his appearance, unlike that of a man” (Isaiah 52:14). And none stand for him except the sleepers of the dust, as it is said, “And many of those who sleep in the dust of the earth shall awake” (Daniel 12:2). And the dead of the world say to one another, “Perhaps we erred in our assumption, and it is annulled.” A Bat Qol (Heavenly Voice) goes forth and says, “Do not fear, for in his merit you stand.”
And in those years that he is imprisoned, the mighty ones of Torah in the city gather, and men of faith cease, and wisdom ceases from the towns, and an empty generation stands, with no heads of yeshivot to defend you, nor faithful friends or pious ones to annul the decree. The heavens are locked, and the gates of sustenance are closed—all these for seven years. But in the final year, when the Mashiḥ (Messiah) emerges from the house of prisoners, that generation goes and falls into the grave in their lifetime because of the decrees imposed upon them, and many die before their time in servitude.
Chapter 33
ואשאל מה אותות שיעשה מנחם בן עמיאל ויאמר אלי מטטרו"ן ומיכאל שנה קודם שבוע אחת משגר הקדוש ברוך הוא שליח לישראל בבטח בשלוה בדיצה בעליצה ובעליזה הוא דור עני שאין לו זכות אלא עומדין ומתריזין כנגדם ומבזין אותם בשוקים וברחובות שקורין לסטים ומשומדים ואומרים עליו דברים שאין האוזן יכולה לשמוע:
באותו שעה אמר כך הקדוש ברוך הוא עדין לא שעבדו שעבודין הן מבקשין יותר מיד הקדוש ברוך הוא כועס וחובש למשיח שמנה שנים מצומצמות כנגד שמונת ימי מילה מה תנוק זה שמנה ימים שלא נימול אינו ראוי לבא בקהל אף אותם שנים שמשיח נחבש הקדוש ברוך הוא מסתיר פניו ממנו:
שוב נותן הקדוש ברוך הוא פתחון פה לישראל עליו ביותר ואומר זה לזה תדעו שאותו אדם תועה היה והיה מרעה את ישראל כלום חבש פרעה את משה ששליח זה חבשוהו:
בשנה הראשונה שהוא נחבש היו מכריזין עליו בכל עיירות ישראל ומתכנסין עליו גבורי תורה וגבורי פרנסה וקושרין עליו קנונטיא ומחבלין עליו את מראהו שנאמר (ישעיה נב יד) כן משחת מאיש מראהו ואין רבים עליו אלא ישני עפר שנאמר (דניאל יב ב) ורבים מישני עפר יקיצו והיו מתי עולם אומרים זה לזה שמא עבר סברנו ובטל יוצא בת קול ואומר אל תראו ובזכותו אתם עומדים:
ובאותן שנים שנחבש נאספין גבורי תורה שבעיר ובטלים אנשי אמונה ופוסקין מעיירות חכמה ועומד דור ריקן ולא ראשי ישיבות להגן לכם ולא רעים נאמנים וחסידים לבטל הגזרה וננעלים שחקים ונסגרים שערי פרנסה כל אלו שבע שנים אבל שנה האחרונה שהמשיח יוצא מבית האסורין דור הולך ונופל בקבר בחייו מפני גזרות שנגזרו עליהם והרבה מתים בלא שנותם בשעבוד:
The Decrees of Edom and Gog u-Magog: Trials of Israel and the Rise of the Messiah
The Decrees of Edom and Gog u-Magog: Trials of Israel and the Rise of the Messiah
Heikhalot Rabbati Chapter 34 unveils the terrifying decrees before redemption: Edom’s nine-month rule, the deadly beings with seven eyes, and the dominion of Gog u-Magog. Amid persecution, denial of Torah, and despair, the Messiah emerges from prison, despised by Israel yet upheld by the Holy One, Blessed be He, fulfilling the psalms of salvation and the downfall of nations.
Chapter 34
Chapter 34
This first decree (gezerah) is the uprooting of mountains: one who has a son, the son denies his father; one who has a field, he denies it. This first decree (gezerah) is Edom ha-Resha‘ah (Edom the Wicked), which is destined to rule over Yisrael for nine months, as it is said (Shemuel Alef 3:4), “I have sworn to the house of Eli,” teaching that the Holy One, blessed be He (ha-Qadosh Barukh Hu), swore that Edom ha-Resha‘ah will rule at the final end (qetz ha-acharon) from dome to dome. And you must teach what their decree (gezerah) is: they double it. If it is upon the mighty ones of Torah (gibborei Torah), for every eleven, whoever gives ten dinars of silver, they demand from him ten dinars of gold. And whoever has none, they cut from his flesh ten dinars of flesh. And they decree that they shall not circumcise their sons, nor observe the laws of niddah (ritual impurity). And whoever mentions the Name of the Holy One, blessed be He (ha-Qadosh Barukh Hu), they cut off his head.
The third decree (gezerah) is of the Aysfod: they need not wage war, but by their appearance alone, all die. They have seven eyes: two as all humans have, one on the head, one on the crown, one between the shoulders, one at the heart, and one at the navel, as it is said (Zekhariah 3:9), “For behold, the stone that I have set before Yehoshua; upon one stone are seven eyes.” At that hour, Yisrael cries out and says with one voice, “Blessed is he who was not created; blessed are the early generations who did not see such as this.” And why all this? Because of the mighty ones of Torah (gibborei Torah) who did not believe at the outset and did not remember the Name (ha-Shem).
The first decree (gezerah) of all decrees is the kingdom of Gog u-Magog, which seeks neither Torah nor commandments (mitzvot), but only for that hour when each and every one of Yisrael is subjugated to it for five hundred and eighteen thousand years, as it is said (Tehillim 2:2), “The kings of the earth take their stand,” which in gematria amounts to this.
And even the Holy One, blessed be He (ha-Qadosh Barukh Hu), does not move from His place at that hour. They encircle the world from its four directions (arba ruchotav), and every single one of Yisrael has nowhere to flee, as it is said (Tehillim 139:8), “Where can I go from Your spirit (Ruach)?” This is what they said: Woe to the generation in which the Messiah (Mashiach) is revealed.
And the Holy One, blessed be He (ha-Qadosh Barukh Hu), rises to bring forth the Messiah (Mashiach) Himself from the house of prisoners, as it is said (Chavaqquq 3:13), “You went forth for the salvation of Your people,” and it is written (Qohelet 4:14), “From the house of prisoners he came forth to reign.” But when he comes forth from the house of prisoners and beholds all the armies gathered against him, he trembles and says, “Who can stand against all these armies?” At that hour, He brings armies from Yisrael, and he goes to Bavel and seeks mercy. But all Yisrael despises him, and his companions turn away from him, saying, “Woe to him who was imprisoned for eight years in the house of prisoners.” He says, “I am a messenger,” and now, when they have brought him out from the house of prisoners, he stands and seeks mercy. In that contempt with which they despise him, the Holy One, blessed be He (ha-Qadosh Barukh Hu), answers him, as it is said (Tehillim 20:7), “I know that YHVH has saved His Messiah (Mashiach).” And all fall beneath him, as it is said (Tehillim 9), “They stumbled and fell.”
Chapter 34
גזירה ראשונה זו עקירת הרים מי שיש לו בן הבן כופר באביו מי שיש לו שדה כופר בה גזירה הראשונה זו אדום הרשעה שהיא עתידה למלוך על ישראל תשעה חדשים שנאמר (שמואל א ג ד) נשבעתי לבית עלי מלמד שנשבע הקדוש ברוך הוא שתמלוך אדום הרשעה בקץ האחרון מכיפה לכיפה וצריך אתה ללמד מה היא גזרתם כופלין אם על גבורי תורה על אחד עשר כל מי שנותן עשרה דנרי כסף מבקשין ממנו עשרה דנרי זהב וכל מי שאין לו חותכין מבשרו עשרה דנרי בשר וגוזרין שלא ימלו את בניהם ושלא ישמרו את הנדה והמזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא חותכין את ראשו:
גזירה שלישית או כיון איספוד שאינם צריכים לעשות מלחמה אלא ממראיהן הכל מתים שבעה עינים יש להם שתים ככל אדם ואחד בראשו ואחד בפדחתו ואחד בין כתיפיו ואחד בלבו ואחד בטבורו שנאמר (זכריה ג ט) כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים באותו שעה צועקים ישראל ואומרים בקול אחד אשרי מי שלא נברא אשרי דורות הראשונים שלא ראו כזאת וכל כך למה בשביל גבורי תורה שלא האמינו מתחילה ולא זכרו ה':
גזירה הראשונה מכל הגזרות זו מלכות גוג ומגוג שכל תורה ומצות אינו מבקשים אלא לאותו שעה שכל אחד ואחד מישראל נשלטין בו חמש מאות ושמונה עשר אלף שנה שנאמר (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ בגימטריא הכי הוי:
ואף הקדוש ברוך הוא אינו שו"ק ממקומו באותה שעה מקיפין את העולם מארבע רוחותיו וכל אחד ואחד מישראל אין לו לברוח שנאמר (שם קלט ח) אנה אלך מרוחך זהו שאמרו אוי לדור שמשיח נגלה בו:
ועומד הקדוש ברוך הוא להוציא המשיח הוא בעצמו מבית האסורין שנאמר (חבקוק ג יג) יצאת לישע עמך וכתיב (קהלת ד יד) מבית אסורים יצא למלוך אלא כיון שיצא מבית האסורים ומסתכל בכל החיילות שנאספו עליו היה מזדעזע ואומר מי יוכל לעמוד בכל החיילות האלו באותו שעה מכניס חיילות מישראל ובא לבבל ומבקש רחמים וכל ישראל מבזין חברין חוזרין ממנו ואומרים הוי שנחבש שמנה שנים בבית האסורין הוא אומר שליח אני ועכשיו כשהוציאוהו מבית האסורין עומד ומבקש רחמים באותו בזיון שמבזין אותו הקדוש ברוך הוא עונה אותו שנאמר (תהלים כ ז) ידעתי כי הושיע ה' משיחו והכל נופלים תחתיו שנאמר (שם ט) המה כרעו ונפלו:
Ephraim the Righteous Messiah: Consolation, Rejection, and Final Redemption
Ephraim the Righteous Messiah: Consolation, Rejection, and Final Redemption
Heikhalot Rabbati Chapter 35 portrays the embrace of the Messiah by the Holy One, Blessed be He, Israel’s repentance and the nations’ shame, and the paradox of Ephraim the Righteous Messiah—consoled, burdened with iron collars, rejected as a “madman,” yet revealed in radiant glory, fulfilling Isaiah, Micah, Psalms, and Daniel in the drama of ultimate redemption.
Chapter 35
Chapter 35
And thereafter the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) seats him in His bosom and embraces him and kisses him and enhances his splendor from canopy to canopy, and the mighty ones of Torah, all of Yisrael, say to one another, “How greatly we have erred, bearing our iniquities,” and we did not know, as it is said, (Isaiah 53:6) “All we like sheep have gone astray.” And thereafter He consoles him and his mourners, as it is said, (Isaiah 57:18) “I have seen his ways, and I will heal him,” and to proclaim the year of favor to YHVH, and through Zekhariah it is said, (Zechariah 14:1) “Behold, a day is coming for YHVH.”
Another interpretation: “Behold, a day is coming” – against whom was this said? It was said only against that week in which the Mashiah (Messiah) comes, for he is hidden and comes through all those generations, and a deep sleep falls upon them, and the Mashiah is concealed from them. And when the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) desires him, He shakes the four corners of the world and comes and assures Yisrael, saying to them, “Already is the redemption,” and men, women, and children gather and seek great mercies, as it is said, (Isaiah 54:7) “For a brief moment I forsook you.”
And they return in teshuvah (repentance) at that hour, six hundred thousand from Yisrael, and all the nations of the world gather and seek to return in teshuvah when they see Yisrael going to batei kenesiyot (synagogues) and batei midrashot (houses of study) and seeking mercies with a loud voice. And they see as those who do not see and do not hear, the nations will see and be ashamed, (Micah 7:16).
They sit and grieve and say, “Surely there is redemption for Yisrael, and we mocked them,” as it is said, (Micah 7:17) “They will lick the dust like a serpent.” It is fitting for the verse to say, “They went out from it”; what does it teach by saying “from it”? They are terrified by the voice of the Mashiah (Messiah) at that hour when they hear his voice as he stands in the galgal (wheel) of the Merkavah (Chariot) of the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He). The world says, “Heaven forbid that this one born of woman does not falter with his voice.”
And the nations of the world return in teshuvah immediately. The sar (prince) of the Mashiah stands and is praised before the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) and says before Him, “Master of the Universe, if You have greater afflictions than these, afflict me, but let not one of the nations of the world see or delight in the good stored for Yisrael.” The Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) says to him, “Efrayim Mashiah Tzidki (Ephraim, My Righteous Messiah), I too wish to do so, but I have spared your honor.” Immediately, the Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) takes two collars of iron and places them on the shoulders of the Mashiah and says to him, “One for the iniquity of your generation, and one so that the nations of the world do not [prevail].” At that hour, Yisrael returns to another understanding and despises the Mashiah and says, “Woe to us that we followed this madman.” The Qadosh Barukh Hu (Holy One, Blessed be He) says to them, “Madman you call him? Now you will see his light that was walking around him,” as it is said, (Psalms 50:3) “And around Him it storms mightily.” And all who believed in him are not erased from the Sefer ha-Ḥayyim (Book of Life), as it is said, (Daniel 12:1) “And at that time your people shall escape.”
Chapter 35
ואחר כך הקדוש ברוך הוא מושיבו בחיקו ומחבקהו ומנשקהו ומכהין זיוו מכיפה לכיפה וגבורי תורה כלו ישראל אומרים זה לזה כמה תעינו סבלי עונינו ואני לא ידענו שנאמר (ישעיה נג ו) כלנו כצאן תעינו ואחר כך מנחמו לו ולאבליו שנאמר (נז יח) דרכיו ראיתי וארפאהו ולקרא שנת רצון לה' ועל ידי זכריה נאמר (זכריה יד א) הנה יום בא לה':
דבר אחר הנה יום בא כנגד מי אמרו לא אמרו אלא כנגד אותו שבוע שהמשיח בא בו שהוא מוטמן ובא כל אותן הדורות ונפלה עליהם תרדמה ושנתקע מהם משיח וכשהקדוש ברוך הוא רוצה בו מרעיש ארבע פנות העולם ובא ומבטיח את ישראל ואומר להם כבר גאלה ומתקבצים אנשים ונשים וטף ומבקשים רחמים גדולים שנאמר (ישעיה נד ז) ברגע קטן עזבתיך:
וחוזרין בתשובה באותו שעה ש"ש רבוא מישראל ומקבצים כל אומות העולם ומבקשים לחזור בתשובה כשרואין את ישראל שהם הולכים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ומבקשים רחמים בקול רם ורואין כמי שאינם רואים ולא שומעים יראו גוים ויבשו (מיכה ז טז):
יושבין ודואגין ואומרין ודאי יש גאולה לישראל ואנו הלעגנו עליהם שנאמר (שם שם יז) ילחכו עפר כנחש וכו' ראוי למקרא לומר יצאו ממנו מה תלמוד לומר ממש הם מתיראין מקולו של משיח באותו שעה ששומעין קולו כשהוא עומד בגלגל המרכבה של הקדוש ברוך הוא אומרים העולם חס ושלום שזה ילוד אשה שאינו מכשיל בקולו:
וחוזרין אומות העולם בתשובה מיד עומד שרו של משיח משתבח לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו רבונו של עולם אם יש לך יסורין גדולים מאלו יסרני ואחד מאומות העולם לא יראו ולא יתענגו מהטובה הצפונה לישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אפרים משיח צדקי גם אני כך רוצה לעשות אלא חסתי על כבודך מיד נוטל הקדוש ברוך הוא שני קולרין של ברזל ומניחן על כתפו של משיח ואומר לו אחד לעון דורך ואחד שלא אומות העולם באותו שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר משוגע זה אמר להם הקדוש ברוך הוא משוגע אתם קורין אותו עכשיו תראו את האור שלו שהיה מהלכת סביבותיו שנאמר (תהלים נ ג) וסביביו נשערה מאד וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים שנאמר (דניאל יב א) ובעת ההיא ימלט עמך:
The Last Year of Affliction and the Sudden Revelation of the Messiah
The Last Year of Affliction and the Sudden Revelation of the Messiah
Heikhalot Rabbati Chapter 36 describes the final year before redemption: severe afflictions, heavy decrees, and the world transformed. When the Messiah rises from prison, the nations challenge him, yet the Holy One, Blessed be He, defends His people through the merit of Torah and K’riat Shema. Suddenly, as foretold, the Redeemer comes to His Palace, fulfilling the mystery of the unexpected redemption.
Chapter 36
Chapter 36
In the final year, afflictions severe and decrees numerous and heavy servitude and many diseases, and the world is transformed, and the taste of everything is given, and there is scarcity, and for those who go out and come in, there is no shalom (peace) (Zechariah 8:10). And those who possess emunah (faith) are gathered, and immediately the Mashiach (Messiah) is revealed.
And at the hour when the Mashiach ascends from beit ha-asurin (the house of prisoners), he engages with the ummot ha-olam (nations of the world), and to each nation they say to him: Why do you seek to uproot seventy nations for the sake of one nation? All the evils that are in our people are in your people: thieves are among us, thieves are among you; shefekhut damim (shedders of blood) are among us, shefekhut damim are among you; megalleh arayot (those who uncover nakedness) are among us, megalleh arayot are among you.
At that hour, he is silenced, and the Mashiach has no response, and even Mikhael, sar ha-gadol (the great prince), is silenced and has no response, as it is said (Job 32:17), “I waited, for they did not speak.” Immediately, the rachamim (mercies) of Ha-Kadosh Barukh Hu (the Holy One, Blessed be He) are stirred for the Mashiach, and He answers him in the yom tsarah (day of distress), saying to them: Fools of the world, how do you reason after My children? Is there among you those who recite K’riat Shema (the recitation of the Shema) in the morning, like My children? At that hour, it is said (Isaiah 57:12), “I will declare your tzedakah (righteousness),” do not read “your deeds” but “those deeds of yours.”
Who has heard such a thing? Who has seen such things? At the beginning, it was the intention of Ha-Kadosh Barukh Hu to lead Yisrael astray in the midbar (wilderness) for six months, from Nisan until Tishrei. But when He gazed upon the tza’ar (suffering) of the Mashiach all those years, immediately, pit’om (suddenly), He will come to His Heikhal (Palace) (Malachi 3:1).
Another interpretation: Because Yisrael says in that generation, perhaps the olam (world) proceeds as is its minhag (custom), and there is ge’ulah (redemption) in this year, but they do not know that pit’om (suddenly) He will come.
Chapter 36
בשנה האחרונה יסורין קשין וגזרות רבות ושעבוד הכבד וחלאים רבים והעולם משתנה וטעם הכל נתן והיו ביוקר וליוצא ולבא אין שלום (זכריה ח י) ובעלי אמנה נאספין ומיד משיח נגלה:
ובשעה שהמשיח יעלה מבית האסורין מתעסק על אומות העולם לכל עם ואומרים לו מפני מה אתה רוצה לעקור שבעים אומות מפני אומה אחת כל רעות שיש בעמנו יש בעמך גנבים יש בעמנו גנבים יש בעמך שופכי דמים יש בעמנו שופכי דמים יש בעמך מגלה עריות יש בעמנו מגלה עריות יש בעמך:
באותו שעה משתתק ואין לו תשובה למשיח ואפילו מיכאל שר הגדול משתתק ואין לו תשובה שנאמר (איוב לב יז) הוחלתי כי לא ידברו מיד מתגלגלין רחמיו של הקדוש ברוך הוא על משיח ועונה אותו ביום צרה אמר להם שוטים שבעולם אחר בני מהרהרין אתם כלום יש בכם קורין קריאת שמע שחרית כבני על אותו שעה אומר (ישעיה נז יב) אני אגיד צדקתך אל תקרי מעשיך אלא אותן מעשיך:
מי שמע כזאת מי ראה כאלה וכו' בתחילה היה דעתו של הקדוש ברוך הוא להתעות את ישראל במדבר ששה חדשים מניסן ועד תשרי כיון שנסתכל בצערו של משיח כל השנים הללו מיד פתאם יבא אל היכלו (מלאכי ג א):
דבר אחר מפני שישראל אומרים שבאותו הדור אפשר עולם כמנהגו נוהג ויש גאולה בשנה זו והם אינם יודעים שפתאם יבא:
Gog and Magog, the Nations’ Betrayal, and Israel’s Final Deliverance
Gog and Magog, the Nations’ Betrayal, and Israel’s Final Deliverance
Heikhalot Rabbati Chapter 37 foresees the nations converting and joining Israel in mitzvot, only to betray them when Gog and Magog rise against Jerusalem. The Holy One, blessed be He, wages war with seven shepherds and eight princes, while the angels question His solitary battle. Ultimately, Gog and Magog fall, and Israel dwells securely under the Redeemer’s eternal covenant.
Chapter 37
Chapter 37
Another matter: Behold, a day comes for the days of the Mashiach (Messiah), when the nations of the world become converts and come with Israel and establish the mitzvot (commandments) of Sukkah (Tabernacle), Milah (Circumcision), Tefillin (Phylacteries), and Tzitzit (Fringes). They enter and go out with Israel for forty years, as it is said, “And Your circumciser, the nations of the world” (source unclear). After forty years, Gog and Magog come upon Israel, he and all the kings of the east and west and the province of Gomer and all its flanks, as it is said, “Gomer and all its flanks, etc.” (Ezekiel 38:6). When the converts who converted see Gog and Magog and all their forces that came with them, they inquire and say to them, “Where are you going?” They say to them, “Against YHVH and against His Mashiach (Messiah)” (Psalms 2:2). Immediately, they tear off their Tzitzit (Fringes) to the ground, kick down their Sukkot (Tabernacles), take their Mezuzot (Doorpost Scrolls), and go with them against Israel, as it is said, “Let us break their bonds asunder” (Psalms 2:3). At that hour, the Holy One, blessed be He, sits and laughs, and every man of Israel surrounds Him with nine thousand five hundred swords, as it is said, “The nations raged” (Psalms 46:7), which in gematria amounts to this.
Behold, a day comes for YHVH, that day when Gog and Magog come upon Israel, provoking heaven and earth, and a great trembling in the land of Israel. They ascend to capture Yerushalayim (Jerusalem), as it is said, “And I will gather all the nations to Yerushalayim” (Zechariah 14:2). At that hour, He wages war against Gog and Magog, and seven shepherds and eight princes of men go out with Him: David in the center, Adam, Shet, Enosh, and Methuselah on his right, Avraham, Yitzchak, and Yaakov, Moshe, and Aharon on his left; the eight princes of men are Shaul, Shmuel, Amos, Tzefaniah, Eliyahu, Malki-Tzedek, Yishai, and Chizkiyahu. At that hour, the minds of the Malakhei ha-Sharet (Angels of Service) are calmed before the Holy One, blessed be He, for when the Holy One, blessed be He, treads upon Romi (Rome), He treads it alone, as it is said, “I have trodden the winepress alone” (Isaiah 63:3). The Malakhei ha-Sharet (Angels of Service) say before the Holy One, blessed be He, “Master of the Universe, from what place do You come?” He says to them, “From Marom (the Heights).” They say to Him, “Why is Your apparel red?” (Isaiah 63:2). He says before Him, “Master of the Universe, is there a king who goes to war without horsemen with him? Why did You not call us to go with You?” He says to them, “It was a small winepress, and I did not need you. Nevertheless, their minds are not calmed. He says to them, “Wait a little; I have another great winepress, and you are needed for Me,” as it is said, “And you shall flee to the valley of My mountains, for the valley of the mountains shall reach…” (Zechariah 14:5).
When Gog and Magog come upon Israel, the Holy One, blessed be He, goes out with all kinds of punishments to fight against them, and the Malakhei ha-Sharet (Angels of Service) go out, as it is said, “And I will plead against him with pestilence and with blood” (Ezekiel 38:22). The Holy One, blessed be He, strikes them with a great blow, and they all fall before Him, as it is said, “And this shall be the plague…” (Zechariah 14:12). Israel will not need to chop wood, but from their provisions and their vessels. After Gog and Magog, Israel will dwell securely, as it is said, “And they shall dwell therein, and there shall be no more curse” (Zechariah 14:11), and it is said, “The Redeemer of Israel, His Holy One” (Isaiah 49:7).
Chapter 37
דבר אחר כי הנה יום בא לימות המשיח מתגיירין אומות העולם ובאין עם ישראל ומקימין מצות סוכה ומילה ותפלין וצצית ונכנסים ויוצאים עם ישראל ארבעים שנה שנאמר ומולך עולם גוים רבים ולאחר ארבעים שנה בא גוג ומגוג על ישראל הוא וכל מלכי מזרח ומערב ומדינת גמר וכל אגפיה שנאמר (יחזקאל לח ו) גמר וכל אגפיה וכו' וכיון שרואים הגרים שמתגיירים לגוג ומגוג וכל חילו שבאו עמהן משאילין ואומרין להם להיכן אתם הולכין אמר להם (תהלים ב ב) על ה' ועל משיחו מיד מנתקין ציציותיהם בקרקע ובועטין בסוכותיהן ונוטלין מזוזותיהן והולכין עמהן על ישראל שנאמר (שם ג) ננתקה את מוסרותימו באותו שעה יושב הקדוש ברוך הוא ושוחק וכל איש מישראל מקיפין לו תשע אלפים וחמש מאות חרבות שנאמר (שם א) רגשו גוים בגימטריא הכי הוי:
הנה יום בא לה' אותו היום שבא גוג ומגוג על ישראל מרגיז ארץ ושמים ורעש גדול באדמת ישראל ועולים ללכוד ירושלם שנאמר (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם באותו שעה עושה מלחמה בגוג ומגוג ויוצאין עמו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם דוד באמצע אדם שת אנוש ומתושלח ומימינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן משמאלו שמנה נסיכי אדם שאול ושמואל עמוס וצפניה ואליהו ומלכי צדק וישי וחזקיהו באותו שעה מתקררת דעתן של מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא שבשעה שדורך הקדוש ברוך הוא את רומי לא דורכה אלא לבדה שנאמר (ישעיה סג ג) פורה דרכתי לבדי אומרים מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מאיזה מקום אתה בא אמר להם ממרום אומרים לו מדוע אדום ללבושיך (שם ב) היה הוא אומר לפניו רבונו של עולם כלום יש מלך שהולך למלחמה ואין פרשים עמו מפני מה לא בקשתנו ללכת עמך אומר להם גת קטנה היתה ולא נצטרכתם לי אף על פי כן לא נתקררה דעתן אומר להם המתינו מעט יש לי גת גדולה אחרת ואתם נצרכתם לי שנאמר (זכריה יד ה) ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים וגו':
וכיון שבא גוג ומגוג על ישראל הקדוש ברוך הוא יוצא בכל מיני פורעניות להלחם עמו ויוצאין מלאכי השרת שנאמר (יחזקאל לח כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם והקדוש ברוך הוא מכה אותם הכאה גדולה וכלם נופלים מפניו שנאמר (זכריה יד יב) וזאת תהיה המגפה וגו' ואין צריכים ישראל לחטוב עצים אלא מאספקנין שלהם ומכלים שלהם ולאחר גוג ומגוג ישבו ישראל לבטח שנאמר (שם יא) וישבו בה וחרם לא יהיה עוד ונאמר (ישעיה מט ז) גואל ישראל קדושו:
The Messiah’s Revelation, the Nations’ Shame, and the Judgment of Gehinnom
The Messiah’s Revelation, the Nations’ Shame, and the Judgment of Gehinnom
Heikhalot Rabbati Chapter 38 depicts the revelation of the Messiah—clothed with light, attended by Ḥayyot, Seraphim, and Keruvim—before whom the nations fall in disgrace. They turn to idols, sun, and moon, only to see their light extinguished. Rejected gifts lead to the final decree: the Messiah casts the nations into Gehinnom, fulfilling Isaiah, Psalms, Daniel, and Deuteronomy in the drama of ultimate judgment.
Chapter 38
Chapter 38
Another matter: Thus says YHVH (the Lord), the Redeemer of Yisrael, its Holy One. Against whom did Yeshayahu (Isaiah) speak this verse? It was spoken only concerning Yisrael, whom Ha-Kadosh Barukh Hu (the Holy One, Blessed be He) distinguished from the seventy nations, as it is said, “Kadosh Yisrael la-YHVH (Holy is Yisrael to the Lord), the first of His harvest” (Yirmiyahu 2:3). But because of our many iniquities, they have fallen to the depths of the earth; “Nafalah (she has fallen) and will not rise again, Betulat Yisrael (the virgin of Yisrael)” (Amos 5:2). And who is destined to raise her up? The Mashiah (Messiah), who will clothe all his enemies in shame and disgrace. And when the nations of the world see him, they kneel and bow down to him, as it is said, “Melakhim (kings) will see and arise” (Yeshayahu 49:7).
And you must teach: When the Mashiah is revealed, does he appear as basar va-dam (flesh and blood), or does he appear as a malakh (angel)? It is already clarified by Daniel: “And behold, with the clouds of heaven, one like a bar enash (son of man) came” (Daniel 7:13). This teaches that five hundred thousand galgalei or (wheels of light) are delivered to him, along with Ḥayyot ha-Kodesh (Holy Living Beings), Serafim (Seraphs), and Keruvim (Cherubim). And when the nations of the world see him, at that moment they say to one another, “Could this be the one they call the Mashiah?” And he says to them, “I am the Mashiah,” and all of them fall beneath the soles of his feet, as it is said, “Ve-khatoti mi-panaiv tzaraiv u-mesan’aiv agof (I will crush his adversaries before him, and those who hate him I will strike)” (Tehillim 89:24). “Ve-khatoti mi-panaiv tzaraiv (I will crush his adversaries before him)” refers to the Parasim (Persians), who oppress the ruach (spirit) of Yisrael like basar (flesh) in a kederah (cauldron). “U-mesan’aiv agof (and those who hate him I will strike)” refers to the kings of Edom ha-resha’ah (wicked Edom), for Ha-Kadosh Barukh Hu is destined to repay their deeds upon their heads, as it is said, “Ashiv nakam le-tzaraiv u-le-mesan’ai ashalem (I will repay vengeance to My adversaries and requite those who hate Me)” (Devarim 32:41).
“Yoshev ba-shamayim yisḥak (He who sits in the heavens laughs)” (Tehillim 2:4). What does the Mashiah do with the deceptions he is destined to perform against the nations of the world? When they see him, they are ashamed and say, “What shall we do?” And he says to them, “From whom are you afraid? Go to your avodah zarah (foreign worship), and it will save you.” Immediately, each one goes to his yir’ah (object of fear), but they fall. They say to one another, “For naught and in vain have we toiled all those years.” They return and come to the Mashiah and say, “Their gods have no substance.” He says to them, “Do not fear; you have no elohot (deities) more difficult than these, and they are ḥamah (sun) and levanah (moon).” Immediately, they go to the ḥamah and levanah, and they see their or (light) extinguished, as it is said, “Ve-ḥafrah ha-levanah u-voshah ha-ḥamah (the moon will be confounded, and the sun ashamed)” (Yeshayahu 24:23). They return to the Mashiah and say to him, “The ḥamah and levanah—their or is extinguished,” as it is said, “Hamu goyim, mattu mamlakhot (the nations raged, the kingdoms tottered)” (Tehillim 46:6).
Immediately, they say to one another, “Now what remedy do we have? Come, let us offer a doron (gift) to the Mashiah; perhaps he will accept us.” Immediately, they bring a doron and come to him, as it is said, “Sheva u-Seva ashkar yakrivu (Sheba and Seva will offer tribute)” (Tehillim 72:10). He says to them, “What am I, and what is my malkhut (kingship)? Go and present it to Ha-Kadosh Barukh Hu.” They say to him, “Does Ha-Kadosh Barukh Hu accept shoḥad (bribes)? Does He not repay those who accept shoḥad? Why did you transgress His command and accept shoḥad?”
They say to him, “Now what remedy do we have?” He says to them, “There is a remedy, and its name is Gehinnam (Hell).” They say to him, “What is it, and what does it resemble?” He says to them, “There are good gifts in it: esh (fire) and gofrit (sulfur), ḥoshekh (darkness) and afelah (gloom).” They say to him, “There is no mercy in your judgment! Are the hands of Ha-Kadosh Barukh Hu so limited?” He says to them, “I, too, judge you by His mission. In the measure that you dealt with My children, so I deal with you.” At that moment, he calls to the Sar shel Gehinnam (Prince of Hell) and says to him, “Efrayim Mashiah Tzidki (Ephraim, My Righteous Messiah), enough of your discourse with them!” Immediately, the Mashiah seizes the four kanfot ha-aretz (corners of the earth) and shakes them into Gehinnam, like a man shaking his kesut (garment) of dust, as it is said, “Le-eḥoz be-kanfot ha-aretz (to seize the corners of the earth)” (Iyov 38:13).
Chapter 38
דבר אחר כה אמר ה' גואל ישראל קדושו כנגד מי אמר ישעיה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד ישראל שהבדילן הקדוש ברוך הוא משבעים אומות שנאמר (ירמיה ב ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה ובעונותינו שרבו נפלו לעמקי ארץ נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל (עמוס ה ב) ומי עתיד להגביה משיח שהוא מלביש כל אויביו בשת וכלימה ובזמן שרואין אומות העולם כורעין ומשתחוין לו שנאמר (ישעיה מט ז) מלכים יראו וקמו:
וצריך אתה ללמד משיח כשהוא מגלה כבשר ודם הוא מגלה או כמלאך הוא מגלה כבר מפורש על ידי דניאל וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא (דניאל ז יג) מלמד שמוסרין לו חמש מאות רבוא גלגלי אור ועמו חיות הקודש שרפים וכרובים וכיון שרואין אותו אומות העולם באותו שעה אומרים זה לזה שמא זהו שאומרים עליו משיח הוא והוא אומר להם אני הוא משיח שכולם נופלים תחת כפות רגליו שנאמר (תהלים פט כד) וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף וכתותי מפניו צריו אלו הפרסיים שהוא משקין רוחן של ישראל כבשר בתוך הקדרה ומשנאיו אגוף אלו מלכי אדום הרשעה שעתיד הקדוש ברוך הוא להשיב גמולם בראשם שנאמר (דברים לב מא) אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם:
יושב בשמים ישחק (תהלים ב ד) מה משיח על הרמאות שעתיד משיח לעשות להם לאומות העולם בשעה שרואין אותו מתביישין ואומרים מה נעשה והוא אומר להם ממי אתם מתיראין לכו אצל עבודה זרה שלהם והיא מצלת אתכם מיד כל אחד ואחד הולך אצל יראתו והם נופלות מיד אומר זה לזה לשוא ולריק יגענו כל אותם השנים חוזרים ובאים אצל משיח ואומרים ראתן שלהם אין ממש בהם אומר להם אל תיראו אין לכם אלהות קשים מאלו והם חמה ולבנה מיד הולכים להם אצל חמה ולבנה ורואין אותן שכבה אורן שנאמר (ישעיה כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וחוזרין אצל משיח ואומרים לו חמה ולבנה כבה אורן שנאמר (תהלים מו ו) המו גוים מטו ממלכות:
מיד אומר זה לזה עכשיו מה תקנה יש לנו באו ונקריב דורן למשיח אולי ירצה לנו מיד מביאין דורן ובאין אצלו שנאמר (שם עב י) שבא וסבא אשכר יקריבו אומר להם מה אני ומה מלכותי לכו והגישו להקדוש ברוך הוא אומרים לו וכי הקדוש ברוך הוא מקבל שוחד והלא הוא מחזיר על מי שמקבל שוחד מפני מה עברתם על ציווי וקבלתם שוחד:
אומרים לו עכשיו מה תקנה יש לנו אומר להם יש תקנה וגהינם שמה אומרים לו היאך הוא והיאך הוא דומה אומר להם מתנות טובות יש בה אש וגפרית חשך ואפלה אומרים לו אין רחמים בדינך והלא מעוטה ידיו של הקדוש ברוך הוא אומר להם אף אני בשליחות דן אתכם אומר להם במדה שעשיתם לבני כך אני עושה לכם באותה שעה קורא לו שר של גהינם אומר לו אפרים משיח צדקי דייך שיחה עמהם מיד אוחז משיח בארבע כנפות הארץ ומנערן בתוך גהינם כאדם שמנער כסותו מן העפר שנאמר (איוב לח יג) לאחוז בכנפי הארץ וגו':
Neḥemiah ben Ḥushiel, Armilus, and the Revelation of Menachem ben Amiel
Neḥemiah ben Ḥushiel, Armilus, and the Revelation of Menachem ben Amiel
Heikhalot Rabbati Chapter 39 foretells the rise and martyrdom of Neḥemiah ben Ḥushiel in Jerusalem, the mourning of Israel, and the emergence of Armilus, the son of Belial and stone. The prophecy culminates with the revelation of Menachem ben Amiel, the Messiah of YHVH, destined to stand before Israel on the fourteenth of Nisan and proclaim redemption.
Chapter 39
Chapter 39
And forty years before the coming of Mashiach ben David (Messiah, son of David), whose name is Menachem ben Amiel, Nechamiah ben Chushiel, a man from Efrayim ben Yosef (Ephraim, son of Joseph), will come. And he will stand in Yerushalayim (Jerusalem), and all Yisrael (Israel) will gather to him there. He will gather each man and his household, and the children of Yisrael will offer a korban (sacrifice), and it will be pleasing to YHVH. And the children of Yisrael will be reckoned according to their families. And after forty years of Nechamiah ben Chushiel, Shiduy, king of Paras (Persia), will arise and pierce Nechamiah ben Chushiel in Yerushalayim. And all Yisrael will mourn him with a great hesped (eulogy) and weeping. And after this, the wife of Natan the prophet, ben David, Cheftzi Bah, will come. And these signs will arrive in the month of Av, on the sixth of the month, when Shiduy, king of Paras, will pierce Nechamiah ben Chushiel in Yerushalayim. And it will reach Yisrael with mourning, and it will distress them greatly, and they will scatter to the desert of Yerushalayim to fulfill the mourning for Nechamiah for forty-one days. His corpse will be cast at the gates of Yerushalayim, and neither man, nor beast, nor wild animal, nor bird will be able to touch it. And after forty days, the Kadosh Baruch Hu (Holy One, Blessed be He) will bury him in the tombs of Beit Yehudah (House of Judah).
And I, Zerubavel, continued to inquire of Metatron and Michael, Sar Tzva YHVH (Prince of the Host of YHVH), concerning the covenant with the holy ones. And he said to me: This heifer, there it will lie, and all its branches are consumed (Isaiah 27:10). And this city was Ninveh, the city of blood; it was Romi Rabbati (Great Rome). And I said to him: My lord, until when is the end of these wonders? (Daniel 12:6). And he seized me and took me by the hand and brought me to the Beit ha-Choref (House of Reproach), and he showed me there a stone of marble with a face like the appearance of a betulah (virgin) who has not known a man, exceedingly beautiful. And he said to Zerubavel: What do you see? And I said to him: I see a tzelem (image) of marble, and the likeness of its face is like a beautiful woman. And he answered and said to me: The man speaking to me said, This tzelem was the wife of Beliyal (Worthlessness). And at the hour when Beliyal knew the tzelem, she conceived and bore this Armilus. And he will be the head of all avodah zarah (idolatry). And he will be entirely carved from one side, for half of him is from the stone, and half of him is from Beliyal, and half of him from the stone will be sealed as the appearance of stone.
And this matter was in the prophecy of YHVH to Zerubavel, and my soul was greatly distressed. And I arose and went to the head of the waters and made a moed (appointed time) there to YHVH, Elokei Yisrael (God of Israel), who is the Elokei of all basar (flesh). And He sent His malach (messenger), and my tefillah (prayer) was still in my mouth, and I did not cease. And I saw that he was speaking to me all the former words, and I bowed and prostrated myself to YHVH. And he answered and said to me: Ask before I depart from you. And I continued to ask him concerning Mashiach YHVH (Messiah of YHVH). And I said to him: When will he come to Yisrael? And he answered and said to me: By the life of YHVH who sent me, who appointed me over Yisrael, now I will tell you the deed of YHVH, for the El ha-Kadosh (Holy God) said to me: Go and inform Zerubavel, My servant, of that which he asks.
And he said: Come near to me, and I will speak to you the word of Elohim. Know that Menachem ben Amiel will come on the fourteenth of Nisan, and he will stand in My valley. And Menachem ben Amiel will answer and say to the elders: I am Mashiach YHVH, whom He sent to bring you good tidings.
Chapter 39
וארבעים שנה קודם שיבא משיח בן דוד ששמו מנחם בן עמיאל יבא נחמיה בן חושיאל איש לאפרים בן יוסף ויעמוד בירושלם ויתקבצו אליו כל ישראל שם יקבץ איש וביתו ויקריבו בני ישראל קרבן ויערב לה' ויתיחסו בני ישראל למשפחותם ולאחר ארבעים שנה לנחמיה בן חושיאל יעלה שידויי מלך פרס וידקור את נחמיה בן חושיאל בירושלם ויספדוהו כל ישראל בהספד גדול ובכי ואחר כך תבא אשת נתן הנביא בן דוד חפצי בה והאותות האלה מגיעות בחדש אב בששה לחדש ידקור שידויי מלך פרס את נחמיה בירושלם ויגע לישראל על אבל ויצר להם מאד ויפוצו למדבר ירושלם למלאות לאבל נחמיה אחד וארבעים יום תהיה נבלתו מושלכת בשערי ירושלם ואדם ובהמה וחיה ועופות לא יוכלו ליגע בו ולאחר ארבעים יום קוברו הקדוש ברוך הוא בקברות בית יהודה:
ואני זרובבל הוספתי לשאול מטטרו"ן ומיכא"ל שר צבא ה' על אודות ברית עם קדושים ויאמר אלי העגל הזה שם ירבץ וכלה סעיפיה (ישעיה כז י) והכרך הזה היה עיר ננוה עיר הדמים היה רומי רבתי ואמרתי לו אדוני עד מתי קץ הפלאות (דניאל יב ו) וידבקני ויאחז בידי ויביאני אל בית החרף ויראני שם אבן שיש לה פנים כמראה הבתולה אשר לא ידעה איש ויפה עד למאד ויאמר אל זרובבל מה אתה רואה ואומר לו אני רואה צלם שיש ודמות פניה כאשה יפה ויען ויאמר אלי האיש המדבר בי ויאמר הצלם הזה אשת בליעל היה ובשעה שידע הבליעל את הצלם ותהר ותלד זה ארמילוס והוא יהיה לראש לכל עבודה זרה ויהיה כל חתוך מצד אחד כי חציו מן האבן וחציו מן הבליעל וחציו שמן האבן יהיה חתום כמראה אבן:
והדבר הזה היה בנביאות ה' אל זרובבל ותצר לי נפשי מאד ואקום ואלך ראש המים ומועד שם לה' אלקי ישראל והוא אלקי כל בשר וישלח מלאכו ועוד תפלה בפי והפסק לא הפסקתי וראיתי כי הוא מדבר עמי כל הדברים הראשונים ואכרע ואשתחוה לה' ויען ויאמר אלי שאל לך קודם אלך מעמך ואוסיף לשאול אותו על משיח ה' ואמרתי לו מתי יבא ישראל ויען ויאמר אלי חי ה' אשר שלחני אשר שמני על ישראל ועתה אגיד לך מעשה ה' כי האל הקדוש אמרם לי לך והודיע את זרובבל עבדי את אשר ישאל:
ויאמר גשה נא אלי ואדבר לך דבר אלקים דע כי מנחם בן עימיאל יבא בארבעה עשר בניסן ויעמד על בקעתי ויען ויאמר מנחם בן עמיאל לזקנים אני הוא משיח ה' אשר שלחני לבשר אתכם:
The Resurrection of Neḥemiah ben Ḥushiel, the Seal of Torah, and the Mysteries of the Crown
The Resurrection of Neḥemiah ben Ḥushiel, the Seal of Torah, and the Mysteries of the Crown
Heikhalot Rabbati Chapter 40 reveals the revival of Neḥemiah ben Ḥushiel by Menaḥem ben Amiel and Eliyahu ha-Navi, uniting Israel in redemption. It also preserves Rabbi Yishmael’s transmission of esoteric practices: the adjuration of angelic princes, the Great Seal (Ḥotam), and the Awesome Crown (Keter Nora), by which sages accessed Torah, purity, and the vision of the Merkavah.
Chapter 40
Chapter 40
And the elders looked, for he was despised and clothed in rags, they despised him as they had despised the elders, for he was despised, and his anger burned within him, and he removed his garments from himself and donned garments of vengeance as a vestment. And Eliyahu ha-Navi (Elijah the Prophet) came with him, and they went to Yerushalayim (Jerusalem), and he revived Neḥemiah ben Ḥushiel, who was buried at the gates of Yerushalayim. And they went to the congregation of Yisrael (Israel), and the sons of Yisrael saw that Neḥemiah was with him, and they believed in Menaḥem ben Amiel, the word of Metatron and Mikhael Sar Tzeva YHVH (Prince of the Host of YHVH) in truth. “Efrayim shall not envy Yehudah” (Isaiah 11:13), and “the counsel of peace shall be between them” (Zechariah 6:13). And on the twenty-seventh of the first month, the ruins of Yerushalayim, eight hundred and ninety years, salvation shall come to her.
And Menaḥem ben Amiel went forth, in gematria Armilus, and he and Neḥemiah ben Ḥushiel and Eliyahu ha-Navi ben Elazar ben Aharon ha-Kohen (Elijah the Prophet, son of Elazar, son of Aaron the Priest) went, and they stood together by the great sea. And they acted and raised the corpses that had fallen by the hands of their enemies, and the waves of the sea rose and cast them into the river ha-Soter, for there shall be judgment for the wicked and joy for the righteous. And in the second month mentioned, the congregation of Koraḥ, which the earth opened and swallowed them, shall ascend. And in this matter, it was answered, and it was as the key of names, as one interpreter, each in his name: the name of Keter (Crown), the name of Ḥotam (Seal).
Said Rabbi Yishmael: Thus said Rabbi Akiva in the name of Rabbi Eliezer ha-Gadol (the Great): He who purifies himself in the mystery of Torah (Teaching) shall wash his garments and his robes and ascend through a stringent immersion to resolve any doubt of impurity or nocturnal emission. And he shall sit for twelve days in a chamber or an upper room, neither going out nor coming in, nor eating nor drinking except from evening to evening, when he shall eat his bread, pure bread, and drink water, and he shall not taste any kind of vegetable.
And he shall establish this Sar Torah (Prince of Torah) in prayer three times each day, and after prayer, he shall recite it from beginning to end. And afterward, he shall sit and study them for three days of his fasting, from morning to evening, and he shall not be silent. And every time he completes it, he shall stand on his feet and adjure the angels and their king, and he shall call twelve times upon each Sar (Prince). And afterward, he shall adjure them with the Ḥotam (Seal) of each one. And these are their names: Shakdahoziai YHVH ha-Sar, Nahabardiwal YHVH ha-Sar, Abirgahoridiai YHVH ha-Sar; some say Gahodidiyah YHVH ha-Sar, Palitriyah YHVH ha-Sar, Harmon we-Hobdiah YHVH ha-Sar, Azbohadaiai YHVH ha-Sar, Totrosiai YHVH ha-Sar, Asherwiliai YHVH ha-Sar, Zabodiyal YHVH ha-Sar, Margaziyal YHVH ha-Sar, Rahadbiokhon YHVH ha-Sar, Adiriron YHVH ha-Sar. And he shall adjure them twelve times in the name of Yofial, who dwells in the height of his kingdom, and in the name of Sarbial, who is among the ministers of the Merkavah (Chariot), and in the name of Shahadrial, who is called for might, six hours in the day, for he is a beloved Sar, and in the name of Ḥasdial, a beloved Sar. And he shall return and adjure those four last princes with the great Ḥotam and the awesome Keter in the name of Azbogah, which is the great Ḥotam, and in the name of Tzurtak, which is the awesome Keter. And the holy name goes forth for every measure of Torah that he seeks, for Mikra (Scripture), for Mishnah, or for the vision of the Merkavah, from which purity goes forth, from affliction and great asceticism. For Talmud (Teaching) is in our hands, and the tradition of the ancients, who transmitted and left it for the generations to use it, the humble and those who are worthy are answered by them. Said Rabbi Yishmael: This matter was performed by Rabbi Eliezer, and he was answered, but they did not believe. And it was performed by Rabbi Akiva, and they did not believe. And it was performed by me, and I did not believe until I brought one silver coin and was made equal to me. And Rabbi Akiva brought it down outside the land by the authority of the court, and it was delayed until it was performed by many who neither read nor studied, and they were made equal after them and became disciples of the wise through it, to establish their testimony and the court of the Nasi (Prince) to say: Even this matter, Rabbi Eliezer and the sages—lest the generations of the land of Yisrael interrupt it through us. And they did not believe until Rabbi Akiva brought it down to Bavel (Babylon).
Said Rabbi Yishmael: One question I asked Rabbi Neḥuniah ben ha-Kanah about the Ḥotam. Thus I learned it in the name of Rabbi Neḥuniah ben ha-Kanah: Rabbi Tzurtak Dakh’a Ginat Arakh Nazir Shortin—this is the great Ḥotam by which heaven and earth were sealed. Azbogah, Abgadahav, Zahuziha, Zohaliha—this is the awesome Keter by which they adjure all the princes of wisdom. And when he completes the twelve days, he shall go forth to all measures of Torah that he seeks, for Mikra or for Mishnah or for the vision of the Merkavah, for with the measure of purity he goes forth, and from affliction and great asceticism. For Talmud is in our hands, and the ordinance of the first ones and the tradition of the ancients, who wrote and left it for the generations to use it, the humble and those who are worthy are answered by them. Said Rabbi Yishmael: What shall a man open before he prays to this Sar Torah? When he stands, he shall say: Be exalted, be lifted up, be magnified, etc., as it is written in the first chapter. And he shall adjure and say: Who shall not exalt you, awesome and fearsome King, over all your servants? In trembling and quaking, your servants serve you in haste and in fear, trembling in decree. With one voice, they proclaim your awesome name out of fear and awe, standing before you, none early and none late. And anyone who delays the wise in your name, in the measure of a hair’s breadth, is pushed and inflamed, as it is said: “Kadosh, Kadosh, Kadosh YHVH Tzevaot” (Holy, Holy, Holy is YHVH of Hosts) (Isaiah 6:3). And this is the tradition: He shall adjure the last princes—Yofial, Sarkial, Shahadrial, Ḥasdial—with the great Ḥotam and the awesome Keter. But he shall not utter it with his mouth, only write it in the language of an oath. And this is the Ḥotam: Tzurtak Dar’a Ginat Arakh Nazir Shortin Yadodiyah. And this is the awesome Keter: Azbogah, Abzadahav, Zohav, Ziyah, Zohav, Tziyah. And before he writes the great Ḥotam, he shall pray his prayer to truth: Be sanctified forever and ever, you created with wisdom, you established the earth.
Chapter 40
ויביטו הזקנים כי הוא נבזה ולבוש בלויים יבזו אותו כאשר בזתה את הזקנים כי הוא נבזה ותבער בו חמתו ויסר בגדיו מעליו וילבש בגדי נקם תלבושת ויבא עמו אליהו הנביא וילכו לירושלם ויחיה את נחמיה בן חושיאל הנקבר בשערי ירושלם וילכו אל עדת ישראל ויראוהו בני ישראל כי נחמיה עמו ויאמינו במנחם בן עמיאל דבר מטטרו"ן ומיכאל שר צבא ה' באמת אפרים לא יקנא את יהודה (ישעיה יא יג) ועצת שלום תהיה ביניהם (זכריה ו יג) ובשבעה ועשרים לחדש הראשון חרבות ירושלם שמונה מאות ותשעים שנה תשועה לה':
ויצא מנחם בן עמיאל בגימט' ארמילוס וילך הוא ונחמיה בן חושיאל ואליהו הנביא בן אלעזר בן אהרן הכהן ויעמדו ביחד על הים הגדול ויעשו ויעלו את הפגרים אשר נפלו בידי אויביהם ויעל גלי הים וישליכם אל נחל הסוטר כי יהיה משפט לרשעים ושמחה לצדיקים ובחדש השני הנזכר תעלה עדת קרח אשר פצתה האדמה ובלעה אותם ובדבר זה נענה והיה מפתח שמות כתורגמן אחד ואחד בשמו שם כתר שם חותם:
אמר ר' ישמעאל כך אמר ר' עקיבא משום ר' אליעזר הגדול המזקק עצמו בסוד תורה יכבס בגדיו ושמלותיו ויעלה טבילה חמורה מספק חוצץ קרי וישב שנים עשר יום בחדר או בעליה אל יצא ואל יבא ואל יאכל ואל ישתה אלא מערב עד ערב שיאכל לחמו לחם נקי וישתה מים ואל יטעום כל מיני ירק:
ויקבע שר תורה זה בתפלה שלש פעמים בכל יום ויום ולאחר תפלה שיתפלל אותו מראשו ועד סופו ואחר כך ישב וישנה אותן שלשה ימים ימי תעניתו מבקר עד ערב ולא ידום וכל שעה שמסיימו יעמוד על רגליו וישביע במלאכים ומלכם ויקרא שתים עשרה פעמים בכל שר ואחר כך ישביענו בחותם של כל אחד מהם ואלה שמותם שקדהוזיא"י ה' השר נהברדיואל"ו ה' השר אבירגהורידיא"י ה' השר יש אומרים גהודידיה"ו ה' השר פליטרי"ה ה' השר הרמון והובדי"א ה' השר אזבוהדא"י ה' השר טוטרוסיא"י ה' השר אשרוויליא"י ה' השר זבודיא"ל ה' השר מרגזיא"ל ה' השר רהדביוכו"ן ה' השר ואדירירו"ן ה' השר וישבע אותם שתים עשרה פעמים בשם יופיא"ל הדר במרום מלכו ובשם סרביא"ל שהוא משרי המרכבה ובשם שהדריא"ל הנקרא לגבורה שש שעות ביום שהוא שר אהוב ובשם חסדיא"ל שר אהוב ויחזור וישביע אותן ארבע שרים האחרונים בחותם גדול וכתר נורא בשם אזבוג"ה שהוא חותם גדול ובשם צורט"ק שהוא כתר נורא ושם קדוש יצא לכל מדת תורה שהוא מבקש למקרא ולמשנה ולצפיית המרכבה ממנה טהרה יצאו מצער ומסגוף גדול כי תלמוד הוא בידנו ומסורת עתיקים שמסרו והניחו לדורות להשתמש בו צנועים ומי שראוי נענה מהם אמר ר' ישמעאל דבר זה נעשה על ידי ר' אליעזר ונענה ולא האמינו ונעשה על ידי ר' עקיבא ולא האמינו וחזר ונעשה על ידי ולא האמנתי עד שהבאתי כס אל אחד והושוה כמוני והורידו ר' עקיבא לחוצה לארץ מרשות בית דין ונתעכב עד שנעשה על ידי רבים שלא קרו ולא שנו והושוו אחריהם ונעשו תלמידי חכמים בו לקיים עדותן ובית דינו של נשיא לומר אף דבר זה ר' אליעזר וחכמים שמא דורות ארץ ישראל מפסיקין על ידינו ולא האמינו עד שהורידו ר' עקיבא לבבל אמר ר' ישמעאל שאלה אחת שאלתי את ר' נחוניא בן הקנה על חותם כך למדתי אותה משום ר' נחוניא בן הקנה רבי צורת"ק דכ"ע גינ"ת ער"ך נזי"ר שורטי"ן זהו חותם גדול שבו נחתמו שמים וארץ אזבוג"ה אבגדה"ו זחוזי"ה זוהלי"ה זהו כתר נורא שמשביעין אותן לכל שרי חכמה:
ובכלותו שנים עשר יום יצא לכל מדות תורה שיבקש למקרא או למשנה או לצפיית המרכבה כי במדה טהרה הוא יוצא ומצער ומסגוף גדול כי תלמוד הוא בידנו ותקנת הראשונים ומסורת עתיקים שכתבו והניחו הדורות להשתמש בו צנועים ומי שראוי נענה בהם אמר ר' ישמעאל מה יפתח אדם קודם שיתפלל שר של תורה זה כיון שעומד יאמר תתהדר תתרומם תתנשא וכו' כדכתיב בפרק ראשון וישביע ויאמר מי לא ירומם אותך מלך נורא ומבוהל על כל משרתיך ברתת ובזיע משרתים אותך בבהלה וברעדה מתבהלים בגזירה בפה אחד ששמך נורא מוציאין מפני אימה ויראה שעומדין מלפניך אין מוקדם ואין מאוחר וכל המעכב את חכם בשמך בשיעור כמה של שער נדחף ומשלהבה מדחפת אותן שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו' וזאת הקבלה ישביע השרים האחרונים יופיא"ל סרכיא"ל שהדריא"ל חסדיא"ל בחותם גדול וכתר נורא אך לא יוציא בפה אלא שיכתוב בלשון שבועה וזהו חותם צורט"ק דר"ע גינ"ת ער"ך נזי"ר שורטי"ן ידודי"ה וזהו כתר נורא אזבוג"ה אבזדה"ו זו"ה וזי"ה זו"ה צי"ה וקודם שיכתוב חותם גדול תפלל תפלתו אל אמת תתקדש לנצח נצחים בראת בתבונה ארץ יסדה:
Glossary of Key Terms
Glossary of Key Terms
Abirei Yisrael: The mighty ones or leaders of Israel.
Adir: Majestic, powerful.
Adirirun: One of the divine names used in oaths.
Adonai ha-Qatan: The Lesser Lord, a title for Metatron.
Adonim: Lords.
Aravot: The seventh and highest of the heavens, the dwelling place of God.
Arehim: Uncircumcised.
Armilus: A malevolent figure, the Messiah of the Gentiles, enemy of the Jewish Messiah.
Avadim: Slaves.
Avodah Zarah: Idolatry.
Baheret: Bright spot, symptom of leprosy.
Bat Qol: Heavenly Voice.
Beit Din shel Ma‘alah: The Heavenly Court.
Beit ha-Miqdash: Temple.
Beit ha-Midrash: House of Study.
Beliyal: Worthlessness, wickedness, a demonic figure.
Benei Nidda: Children of menstrual impurity, born of forbidden union.
Berachah: Blessing.
Bereshit: Genesis, Creation.
Chagim: Festivals.
Chai ve-Qayam: Living and enduring (referring to God).
Chala’im: Diseases.
Chanun: Gracious, merciful.
Charevv: Sword.
Chassidim: Pious, devout.
Chashmal: Electrum, or a mystical radiance, associated with the vision of the Merkavah.
Cherem: Ban, total excommunication.
Chibbah: Affection.
Chilul ha-Shem: Profanation of the Divine Name.
Chuppa: Wedding canopy.
Dibbur: Speech, word.
Din: Judgment, justice.
Doran: Gift.
Dumiel: A guardian prince of the Heikhalot.
Eden: Paradise.
Edom ha-Resha‘ah: Edom, the wicked; often a reference to Rome.
Eimah: Terror, dread.
Elokei: God (possessive form, e.g., “my God”).
Elohim: God.
Elyonim: Those Above, celestial beings.
Emunah: Faith.
Esh: Fire.
Galgal: Wheel, orb, or firmament.
Galgal ha-Merkavah: The Wheel of the Chariot.
Galgalat: Skull.
Ganzai Genazim: Hidden treasures, innermost chambers.
Ganzai Yeshu’ot: Treasures of Salvations.
Ga’avah: Pride, majesty.
Ga’on: Majesty.
Gat: Winepress.
Gedulah: Greatness.
Gehennom: Hell.
Gerim: Converts.
Gevurah: Power, might, bravery, severity.
Gezera: Decree, sentence.
Gezera Din: Sentence of judgment.
Gilui Arayot: Sexual immorality.
Ḥalḥalah: Dread.
Halakhah: Jewish law.
Ḥamah: Fury, heat, sun.
Ḥasidim: Pious ones.
Ḥatsotserot: Trumpets.
Heikhal: Palace, one of the seven heavenly palaces.
Heikhal Demamah: Palace of Silence.
Heikhal Ga’on: Palace of Majesty.
Heikhalot: Plural of Heikhal.
Ḥesed: Kindness, mercy.
Ḥotam: Seal.
Ḥuqqim: Statutes.
Ḥurfaniyel: Guardian prince.
Ḥayyot (ha-Qodesh): Living Beings (Holy), the creatures that carry the Merkavah.
Kadosh: Holy.
Kabbalah: Jewish mystical tradition.
Kanafayim: Wings.
Kanfot ha-Aretz: Corners of the earth.
Karkayim: Entrails.
Kavod: Glory, honor.
Kedushah: Holiness, a sanctification prayer.
Keruvim: Cherubim, a class of angels.
Kesharim: Worthy, fit.
Kesseh (Kisseh): Throne.
Kesseh ha-Kavod: Throne of Glory.
Keter: Crown.
Keter Nora: Awesome Crown.
Kinnor: Harp.
Kol: Voice, sound.
Kohen Gadol: High Priest.
Kokhav ha-Nogah: Venus (the Morning Star).
Kokhavim: Stars.
Korban: Sacrifice.
Koreh: Chariots (plural form in the text, Corin).
K’riat Shema: Recitation of the Shema, a central Jewish prayer.
Laharariya’l: Angelic name.
Lashon Hara: Evil speech, slander.
Lehavat Esh: Flame of fire.
Levanah: Moon.
Mashiach: Messiah.
Mashiach ben David: Messiah son of David.
Mashiach ben Yosef: Messiah son of Joseph.
Matqahi’assiyyah: One of the names of an arm of the throne.
Mayim Rabbim: Many waters.
Mazalot: Constellations, fate.
Melekh: King.
Melekh Mefo’ar: Glorious King.
Menachem ben Amiel: One of the names of the Messiah.
Merkavah: Divine Chariot, mystical vision.
Meshartei Hadaro: Servants of His glory.
Meshartim: Ministers, angelic servants.
Metatron: High-ranking angel, identified with Enoch.
Mezuzot: Parchments with biblical passages affixed to doorposts.
Mikhael: Archangel Michael.
Mincha: Afternoon prayer.
Mishnah: Compilation of the Oral Law.
Mishpatim: Judgments, laws.
Mizbeaḥ: Altar.
Moed: Appointed time, festival.
Moshe: Moses.
Nasi: Prince, leader.
Neḥamiah ben Ḥushiel: One of the names of the Messiah.
Nefesh: Soul.
Nevi’im: Prophets (part of the Hebrew Bible).
Nidda: Ritual impurity of a woman.
Niddui: Minor excommunication.
Nifla’ot: Wonders.
Nogah: Radiance, splendor.
Ofanim: Wheels, a class of angels in the Merkavah.
Or: Light.
Otzarot shel ha-Pinakasim: Treasures of the tablets.
Paḥad: Fear.
Pamalya: Heavenly retinue.
Parasaot: Persian miles, unit of distance.
Perishut: Separation, asceticism.
Petzu‘ei Dakka: Crushed testicles, eunuchs.
Pilpul: Intense Talmudic debate.
Qadosh Barukh Hu: The Holy One, Blessed be He.
Qanissiqiyyah: One of the names of an arm of the throne.
Qanunṭia: Conspiracy.
Qarnayim: Horns.
Qatzfiel: Guardian prince.
Qayton: Jug, pitcher.
Qelaster: Likeness, image.
Qelos: Praise.
Qetz ha-Acharon: The ultimate end.
Rabi: Rabbi.
Rachamim: Mercy.
Ra’av: Famine.
Raqia: Firmament, sky.
Raqia Aravot: Firmament of Aravot (the seventh heaven).
Ra’ash: Tumult, earthquake.
Regiyon: Region.
Retet: Tremor, shaking.
Rinah: Song of joy.
Riqmei Shir: Embroidered songs.
Romi (ha-Resha’ah): Rome (the wicked).
Ronen: Resonance.
Ruach: Spirit, wind.
Ruach ha-Qodesh: Holy Spirit.
Ruach Se’arah: Storm wind.
Sanhedrin: Great Jewish court.
Sapachat: Scaly affliction, type of leprosy.
Sar: Prince, chief.
Sar ha-Panim: Prince of the Presence, a high-ranking angel.
Sar ha-Torah: Prince of the Torah.
Sar Tzeva YHVH: Prince of the Host of the Lord.
Sare Ma‘alah: Celestial princes.
Sare Malkhut: Princes of the kingdom.
Sasael: Guardian prince.
Sassagael: Prince of the Presence.
Selah: Liturgical term, pause or forever.
Sefer ha-Ḥayyim: Book of Life.
Sefer Torah: Torah scroll.
Segansaga’el: One of the names of Metatron.
Shefakhot Damim: Bloodshed.
Shekhinah: Divine Presence.
Shekhel: Intellect.
Shemen: Oil.
Shemot: Names.
Shevi: Captivity.
Shfarot: Shofars, rams’ horns.
Sh’chin Lach: Moist boils.
Shiduy: King of Persia (mentioned in messianic context).
Shir Chadash: New Song.
Shirot: Songs.
Shofar: Ram’s horn, used as a call or alarm.
Shomrei ha-Sippim: Guardians of the Threshold.
Shomrei Petaḥ: Guardians of the Entrance.
Shoḥad: Bribery.
Siqra: Record.
Sod: Secret.
Sod Kimah: Secret of the constellation Kimah (Pleiades).
Sulam: Ladder.
Suriya: Prince of the Presence.
Tachtonim: Those Below, earthly beings.
Talmidim: Disciples.
Talmud: Compilation of Oral Law and rabbinic discussions.
Ta’avot Nafsheichem: Desires of your souls.
Targeman: Interpreter.
Tarshish: Chrysolite, gem.
Tehom: Abyss.
Tehillah: Praise.
Tefillin: Phylacteries.
Temimim: Innocent, upright.
Teruah: Trumpet blast.
Teshuvah: Repentance, return.
Tiferet: Beauty, splendor.
Tisbaḥot: Praises.
Tobah: Goodness.
Torah: Law, divine teaching.
Torot: Teachings.
Totrarkhiyal: Angelic name.
Totrusiyya”y YHVH: A principal divine name in the text.
Tzaddikim: Righteous ones.
Tza’ar: Suffering.
Tzava Marom: Host of Heaven.
Tzedakah: Justice, charity.
Tzelem: Image.
Tzitzit: Ritual fringes.
Tzippiyat ha-Merkavah: Vision of the Chariot.
Tzur Olamim: Rock of Eternities (God).
Tsurtak: One of the divine names used in oaths and as a Keter Nora.
Tzafririah: Guardian prince.
Tzara’at: Leprosy.
Ugav: Flute, organ.
Ulam: Temple portico.
Ummot ha-Olam: Nations of the world.
Vehadriel: Divine or angelic name associated with glory.
Yaakov: Jacob.
Yatoq Tahor: Pure radiance.
Yequma: Throne.
Yesharim: Upright, righteous.
Yeshu’ah: Salvation.
YHVH: The Tetragrammaton, ineffable Name of God.
Yir’ah: Fear, reverence.
Yordei Merkavah: Descenders to the Chariot, initiates.
Yoshev: The One who dwells.
Yotser: Creator.
Yotser Bereshit: Creator of the Beginning.
Zabudiyal: One of the divine names used in oaths.
Zehapniriyyay: Prince of the Presence.
Zehiyon: Splendor.
Zekhar: Memorial.
Zekhut: Merit.
Zemer: Song.
Ziv: Radiance, brightness.
Zi’a: Trembling.
Zimrah: Melody.
Zoharah: Splendor.
Zoharriel: Guardian prince.
Zerubbavel ben Shealtiel: Messianic figure, builder of the Second Temple.
Page updated
Google Sites
Report abuse